אל תמדרו אותנו מבחירת הרב
"היעלה על הדעת שבזמנים בהם הציבור יכול לבחור ראש ממשלה, ראשי עיר וחברי מועצת העיר, ירחיקו אותו מתהליך בחירת הרב הראשי"? הרב ברי שלזינגר קורא לשתף את ה"לקוחות" בבחירת הרב לירושלים
11.08.09
באחרונה פורסם ב-ynet יהדות אודות פאנל של רבנים המזוהים עם המחנה הדתי-ציוני, השוקדים על בחירת הרב הראשי לירושלים. בראש פאנל זה עומדת "נשיאות" המורכבת משלשה רבנים שאינם ירושלמים. עם כל הכבוד לנשיאי הפורום, הרב יעקב אריאל, הרב אהרן ליכטנשטיין והרב חיים דרוקמן, יש לשמוע לאלתר לפנייתה של חברת מועצת העיר ירושלים, הגב' רחל עזריה לשתף נשים בפורום הבחירה, ולפנייתו של הרב ישראל רוזן לנשיאי הפורום להגביר את הייצוג הירושלמי בקרב הגוף הבוחר. אך אסור לעצור רק בשתי הבקשות המכובדות האלו. היעלה על הדעת שבזמנים בהם הציבור יכול לבחור ראש ממשלה, ראשי עיר וחברי מועצת העיר, נציגי מפלגות בבחירות מקדימות ומינהלים קהילתיים ונציגי שכונות – הייתכן להרחיק את הציבור מתהליך בחירת הרב הראשי שלהם?
בכל העולם, רבני קהילה מהזרמים הלא אורתודוקסים נבחרים בבחירות ישירות על ידי חברי הקהילות. מגמה זו קיימת גם בעולם האורתודוקסי ותתפתח עוד יותר, כש"ישיבה-יוניברסיטי" תסייע לרבני "צהר" להקים 200 קהילות דתיות עצמאיות. ברחבי הארץ קהילות דתיות כבר פועלות בתור עמותות, מנהלות תקציבים ומעסיקות רבנים. קהילות אלו יודעות את המלאכה, ויודעות היטב מה הן רוצות מרב. הן מיומנות בתהליכי בחירת רב. הגיע הזמן לבטל את השיטה הריכוזית אשר מתעלמת מהקהל החשוב ביותר: הלקוחות, הציבור הירושלמי.
ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, צוטט באומרו: "חשוב שהמועמד שייבחר ידע לייצג את כל האוכלוסייה הציונית בעיר, ייתן ביטוי לצורכי החילונים, המסורתיים, הדתיים לאומיים, הנשים בעיר ויהדות התפוצות". איך הרב שיבחר יידע איך לייצג את "צאן מרעיתו" אם הוא לא ישמע מה רצונו של הציבור? .
ד"ר אביעד הכהן דיבר על הסמכויות החוקיות של הרב הראשי, צוטט באומרו: "לרב העיר יש סמכויות שמשפיעות על חלקים גדולים של חיינו. דרוש אדם שמאמין שמדינת ישראל והציונות אינם תינוק שנשבה. לא כזה שמקפיד רק על כך שהאוכל כשר אלא שלא מלינים את שכרם של העובדים וכי מתקיים תו הכשר חברתי. רבה של ירושלים צריך להיות גדול בתורה שמעמד האישה אינו מאיים עבורו, אלא משימה ואתגר להתמודד עימו באומץ".
דברי ד"ר הכהן נכונים, אך היה עליו להמשיך ולהודיע שעל רבה של ירושלים לא להיות מאוים ולהיות מספיק אמיץ לנהל מערכת יחסים פתוחה ובפרהסיה הירושלמית עם רבנים ויהודים שאינם נמנים עם הציבור האורתודוקסי? הם אינם משלמי מסים? הם אינם תושבים נאמנים שיזכו משירותיו המקצועיים של הרב הראשי? בירושלים יש קהילות קונסרבטיביות, רפורמיות ואורתודוקסיות מודרניות ומוסדות להכשרת רבנים לא אורתודוקסים. הייתכן שדווקא בירושלים העסקנים שיבחרו את הרב הראשי ישכחו שהוא חייב להכיר בזרמים האחרים ואף לעבוד אתם – זאת כמובן בתור רב עיר של "כווווווולם".
ח"כ נחמן שי, נשיא איחוד הקהילות היהודיות של צפון אמריקה לשעבר, דיבר על הקשר החשוב בין רב העיר ויהדות התפוצות וציין כי "יהודים רבים בעולם נושאים את עיניהם לירושלים… הרב הציוני שייבחר חייב יחד עם הנהגת העיר הפוליטית ליצור את הגשר החשוב בין ירושלים לעם היהודי". איך ניתן לצור גשר עם הרב שיבחר יסרב להכיר בלגיטימיות של זרמים דתיים לא אורתודוקסים ועלול להמשיך את מסורת הרבנות הראשית ולא לקיים דו שיח עם רבנים לא אורתודוקסים? הייתכן לנהל מערכת יחסים עם יהדות התפוצות, מבלי לתקשר עם היהדות בחו"ל, יהדות אשר רובה אינה אורתודוקסית?
הרב הוא של כלל הציבור
על הרב הראשי להבין, שבדומה לנבחרי ציבור אחרים, הוא פקיד. הוא (SERVANT CIVIL) שאת משכורתו הוא מקבל מהקופה הציבורית, ממשלמי המסים. הרב צריך להבין שלהם הוא מחויב. הוא חייב לשרת את כלל הציבור וכלל הציבור זכאי לקחת חלק בבחירתו. אם הרב הראשי סמל לאחדות, אז הוא חייב לשמוע שהציבור מצפה שידאג לשיח בין הזרמים; כבוד הדדי בין ברי פלוגתא; איחוי הקרעים וביטול המחיצות בין היהודים לבין עצמם ובין היהודים לבין שכניהם. הוא צריך ללמד ולחנך את הציבור הירושלמי להיות יותר סבלני ומקבל אנשים בעלי דעות והשקפות שונות, ולשנות את טון הדיבור ושפת הדבור.
על מנת לעמוד באתגר ולהעמיד רב ראשי של "כולם", חייבים לשתף את הלקוחות בקבלת ההחלטה מי יכהן כרבה של ירושלים. דעתו של הקהל הרחב צריך להישמע כדי לעצב את דמות הרב הרצוי לירושלים ולקבוע תיאור תפקידו המורכב בעיר בעלת ציבור רב גוני. שיתוף קהל הלקוחות, הציבור הנהנה משירותיו של הרב הראשי, יפעל להגביר את מידת המחויבות של הרב לציבור – ולא פחות, גם של הציבור לרב.
הרב ילמד שהוא ACCOUNTABLE, מחויב לתת דין וחשבון לציבור. שינוי שיטת בחירת הרב בראשי של העיר, והפיכת התהליך ליותר שיתופי ישפיע ישירות על תפקוד הרבנים השכונתיים. כך שרבני השכונות ידעו אחת ולתמיד שגם הם חייבים לתת דין וחשבון לתושבי השכונות כמו כל משרת ציבור שמתפרנס מהקופה הציבורית ואמור לתת שירותים דתיים לכל דורש.
על הנשיאות, וחברי הפאנל האחראיים לבחירת הרב למצוא דרך לשמוע מה הציבור דורש מרבם, ועל הציבור לדרוש להישמע ועכשיו. לציבור, משלם המיסים, אשר אותו הרב משרת יש זכות בסיסית, להשפיע על קבלת ההחלטה. ממתי נותן השירות כל כך מנותק מהקליינטורה? על הציבור לקום ולפעול, על מנת לשרטט קווים לדמותו של רבה של ירושלים, להגדיר את צפיותיהם מהרב, ועל הנבחרים האחראים על קבלת ההחלטה לאפשר לציבור את זכות הבחירה או לפחות לשמוע את קולו.
הרב ברי שלזינגר הוא נשיא כנסת הרבנים המסורתיים בישראל ורב קהילת מורשת אברהם בירושלים.
