אֲנִי שׁוֹכֶבֶת עִם גֶּבֶר שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת.
אֲנִי עוֹשָׂה אִתּוֹ אַהֲבָה.
שֶׁקֶר.
אֲנִי מְקַבֶּלֶת מַחְמָאוֹת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַל הַגּוּף שֶׁלִּי בְּלִי לְקַבֵּל בְּחִילָה.
אֲנִי שׁוֹכַחַת לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה וְלִשְׂנֹא אוֹתִי.
הוּא לֹא מֵעִיר עַל הַבֶּטֶן שֶׁלִּי, לֹא עַל גָּדְלָהּ וְלֹא אִם הִיא חֲשׂוּפָה.
הַחִנּוּךְ שֶׁגָּדַלְתִּי בּוֹ נִמְהָל בְּחֹסֶר הַבִּטָּחוֹן שֶׁלִּי,
וּבְתִבּוּל שֶׁל בּוֹרוֹת וְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת לִרְוָחָה הוּא אִפְשֵׁר לִי
לַעֲבֹר דְּבָרִים קָשִׁים בְּחַיַּי.
עַכְשָׁו אֲנִי בַּמִּטָּה עִם גֶּבֶר שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת.
רַק בִּגְלַל שֶׁהוּא נוֹתֵן אַהֲבָה לַגּוּף שֶׁלִּי.
בְּעֶצֶם, אוּלַי זֶה רַק כָּבוֹד. אוֹ נִימוּס.
אֲבָל לַגּוּף שֶׁלִּי זֶה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהוּא אֵי פַּעַם קִבֵּל, וְלִפְעָמִים אֳפָקִים צָרִים הֵם מַתָּנָה לַסַּקְרָנִים.
אֲחוֹתִי שׁוֹאֶלֶת בְּשִׂיחַת בָּנוֹת – מָה עוֹשִׂים עִם הַמִּקְוֶה בְּתוֹךְ כָּל הַטֵּרוּף בַּחוּץ. הָאֲחָיוֹת מִתְדַּיְּנוֹת.
לֹא הָיִיתִי עֲדַיִן בְּסוֹד הָעִנְיָנִים שֶׁל הַטַּהֲרָה וְעַכְשָׁו אֲנִי כְּבָר לֹא שָׁם. עָבַרְתִּי אֶת הַגְּבוּל.
קַמְתִּי בַּבֹּקֶר שֶׁאַחֲרֵי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְהִתְפַּלַּלְתִּי בְּתוֹדָה שֶׁכְּמוֹתָהּ לֹא הָיְתָה בִּי מֵעוֹלָם.
אַחַר כָּךְ שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי אִם זֶה אוֹמֵר שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי כְּבָר לֹא דָּתִיָּה.
אֲנִי בַּת 30 הַיּוֹם. סִיַּמְתִּי הַקָּפָה מְלֵאָה.
אֲנִי חוֹזֶרֶת מְדַמֶּמֶת לִנְקֻדַּת הַהַתְחָלָה שֶׁשְּׁמָהּ
"מִי בִּכְלָל יִרְצֶה לְהִתְחַתֵּן אִתָּךְ".
