השר הרשקוביץ: "המעבר המוקדם לשעון החורף לא מסייע לדתיים או למסורתיים

http://www.datili.co.il/index.php?id=44026

גוברות הקריאות להמשיך את שעון הקיץ.השר הרשקוביץ אמר כי:אינו רואה סיבה שלא להשאיר את שעון הקיץ על כנו ולהביא לחסכון במשק".יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים מעריכה, כי המעבר לשעון החורף מונע חסכון בחשמל של כ-70 מיליון שקל.הרב רוטנברג:"קיצור שעון הקיץ הוא ביטוי לעריצות שלטונית".

05/09/2010
המאבק נגד שעון החורף הולך וגומר כאשר לקריאות של התאחדות התעשיינים הצטרפו אנשי ציבור דתיים ורבנים.
גם השר ישי אמר היום בישיבת הממשלה כי יבחון את האפשרות להנהיג שוב את שעון החורף כשבוע לאחר תום יום הכיפורים.

יו"ר 'הבית היהודי', שר המדע והטכנולוגיה, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ התייחס לפולמוס סביב שעון הקיץ ואמר: "המעבר המוקדם לשעון החורף לא מסייע לדתיים או למסורתיים ואיני רואה סיבה שלא להשאיר את שעון הקיץ על כנו ולהביא לחסכון במשק. לא ברור למה שעון הקיץ מקבל צביון של מאבק דתיים-חילוניים. יכול להיות שפוליטיקאים משני הצדדים טיפסו על סולם גבוה ולא יודעים איך לרדת ממנו, אבל איני מוצא בסוגיה זו שום היבט יהודי. רוב מוחלט של העם – שצום יום כיפור חשוב לו, יצום בכל מקרה ומשך הצום אינו משתנה".

תנועת נאמני תורה ועבודה קראה לשר הפנים לפעול בנושא שעון הקיץ ע"פ שיקולים מקצועיים בלבד, בהתאם להמלצות של מומחים בנושא. מדינה אינה צריכה לקבל החלטות לפי שיקולי נוחות שאין להם דבר עם ההלכה מלבד עניין של טעם וריח. יתרה מכך, ה"נוחות" לכאורה המוצגת בשם של אנשים דתיים הינה סוביקטיבית לחלוטין ולכל אדם דתי יש העדפות שונות לזמן כניסת ויציאת הצום, קימה לסליחות וכו'. ראוי כי המדינה תתחשב בציבור הדתי בסוגיות עקרוניות ומהותיות יותר מאשר אלו. כאנשים שומרי מצוות אנו נצום את יוה"כ גם אם יצא שעה לפני או שעה אחרי. ראוי כי ערב הסליחות והחג נעסוק כולנו בחיבורים ואהבה בין חלקי העם במקום בשיקולי נוחות קטנוניים מצד זה או אחר.

משקי הבית בישראל חסכו כ-19 מיליון שקלים בהוצאות החשמל, בתקופת הפעלת שעון הקיץ למשך 170 ימים. באירופה וברוסיה – שעון הקיץ מופעל למשך 218 ימים; בארה"ב ובקנדה – שעון הקיץ מופעל למשך 238 ימים. כך מסרה נאוה סלע, יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים לקראת הפעלת שעון החורף ב-12 בספטמבר (בלילה שבין שבת לראשון, שעה 02:00, אז יוזזו מחוגי השעון שעה אחת אחורה).

סלע מציינת, שהחיסכון נבע מהקטנה יומית ממוצעת של כ-0.6% בצריכת החשמל – תאורה ומיזוג אויר. סה"כ מדובר בחסכון של כ-70 מיליון שקל בצריכת החשמל במשק כתוצאה מהפעלת שעון הקיץ. כמו כן, נובע חיסכון נוסף מהגדלת התפוקה והפריון של העובדים במפעלי התעשייה ובמשק כולו; משיפור ברווחתם של העובדים ובאיכות החיים, הארכת שעות המכירה בחנויות ובקניונים ומהפחתת תאונות הדרכים.

סלע מציינת, כי המשק כולו חסך כ-100 מיליוני שקלים בתקופת הפעלת שעון הקיץ שנמשכה השנה רק 170 ימים (החל מ-26 במרץ 2010).

מהתאחדות התעשיינים נמסר כי במצרים הפסיקו השנה את שעון הקיץ למעט יותר מחודש בגלל צום הרמאדן ומיד עם סיום חודש הצום – יחזרו לפעול עפ"י שעון הקיץ.

יצויין כי כבר אשתקד פנה הרב פרופ' רוטנברג רב הישוב הר אדר וחוקר במכון ון ליר פנה לחברי הכנסת בבקשה לפעול להארכת שעון הקיץ עד לראשון לנובמבר.

הרב רוטנברג פרט את הסיבות לבקשתו שנעות בין דאגה לחיילי צה"ל ותושבי יש"ע לבין אלו הנוגעות למשכימים קום לתפילה ולאברכי הישיבות ואמר כי הפסקת שעון הקיץ כיומיים לפני יום הכיפורים היא מעשה הפוגע ברוב הציבור במדינה והציבור הדתי שכביכול עבורו קוצר שעון הקיץ נפגע (במפתיע) אף יותר.

הרב רוטנברג הסביר כי רוב הציבור ובעיקר העובדים בתעשייה ובשירותים הציבוריים נהנים לצאת מביתם בשעת בוקר קרירה יותר ובעיקר הם נהנים לשוב לביתם ולמשפחתם באור יום ולהספיק לצאת עם ילדיהם לגנים ציבוריים או לקניונים. לחלק מהציבור ובעיקר להורים לילדים קטנים קשה עם שעון הקיץ אך קושי זה נוגע בעיקר לתחילת החלתו של השעון ולחודשי השיא – יוני יולי ולא לחודש ספטמבר בו מתקצרים הימים ממילא.

בנוסף תקף הרב רוטנברג את טענות המגזר הדתי בדבר הצורך בקיצור שעון הקיץ וכותב כי:"קיצור שעון הקיץ "מטעמים דתיים" הוא איוולת גמורה ונבע בזמנו מטעות ומחוסר שיקול דעת לגבי צרכיו האמיתיים של הציבור הדתי".

במכתבו מפרט הרב רוטנברג 5 הסברים לדרישתו:

1. כיומיים לפני יום כיפור מתבשרים אלפי יהודים דתיים כי לא יוכלו להתפלל את תפילות המנחה והערבית של ימי החול במניין. דווקא משקבלו על עצמם להקפיד יותר בימים אלה שבין כסה לעשור, לא להשתהות בעבודתם ולשוב לבתיהם לפני שקיעת החמה, להצטרף למניין בבית הכנסת, להתפלל מנחה, ללמוד פרק במשנה או בהלכה ולהתפלל ערבית במניין – החשיך עליהם עולמם. שקיעת החמה "הוקדמה" מ 18:40 (לערך) ל- 17:40, כשהגיעו הביתה היה כבר חושך מוחלט וגם האורות בבית הכנסת השכונתי כבר כבו.

2. בני-ישיבות ובעלי בתים המשכימים לסליחות כדין, טרם עלות השחר, נאלצים להתעורר שעה אחת קודם כדי לומר סליחות ולעמוד בתפילה עם הנץ החמה. שינוי זה שאיננו נוח לכשעצמו מכניס אותם עייפים יותר ליום הכיפורים.

3. קיצור שעון הקיץ נעשה כדי להקל כביכול על הצמים אך למעשה הוא מקשה עליהם. למיליוני הצמים והמתפללים מבלבלים את יום הכיפורים: הקדמת שעון החורף מכריחה אותם לאכול סעודה מפסקת מוקדמת ולהסתובב ברחובות עוד שעה משנסתיימה התפילה וטרם הגיע זמן השינה. בבוקר מתברר להם שהפסידו שעה קרירה לתפילה ועליהם לצעוד לבית הכנסת כשהחמה קופחת על ראשיהם. משך הצום, כעשרים וחמש שעות, זהה לפי שני השעונים אך דווקא הנהגת שעון החורף נותנת לצמים תחושה שהצום ארוך יותר. זאת ועוד – בחודש תשרי מתקצרים כבר הימים ממילא ולא מובן מדוע מי שעמדו בסיום הצום בתשעה באב בשעת ערב מאוחרת אינם יכולים לעמוד בסיומו ביום כיפור כשעה מוקדם יותר?

4. משביתים את שמחת חג הסוכות: קיצור שעון הקיץ משבית את שמחת חג הסוכות שהיא מעיקר מצוות החג. לעשרות אלפי בני תורה ומאות אלפי יהודים דתיים, שציפו בכיליון עיניים לחופשת חול המועד, כדי לבקר בני משפחה ולטייל ברחבי הארץ, מתברר שמצפים להם ימי חופשה מקוצרים ומישהו גזל להם חמש שעות אור שלמות של טיול והנאה מן החג.

5. פגיעה בתושבי יש"ע ובחיילי צה"ל: לתושבי יהודה ושומרון נוספה טרם זמנה שעה נוספת של חשיכה בזמן הנסיעה המתוחה הביתה ולחיילי צה"ל עוד שעה של פעילות מבצעית בתנאים קשים. קיצור שעון הקיץ הוא מעשה חמור אך לא רק בשל הדוגמאות שפורטו לעיל ובשל הפגיעה בציבור הדתי דווקא. זהו ביטוי לעריצות שלטונית כלפי הרוב הגדול של האזרחים: הרוב הגדול ללא כל הבדל בין דתיים וחילוניים, מבקשים ששעון הקיץ יימשך לפחות עד תחילת חודש נובמבר רק משום שהם רוצים עוד שעה של אור. עוד שעה של נהיגה בטוחה בשובם מן העבודה; עוד שעה להיות בביתם באור יום; עוד שעה לצאת עם ילדיהם לגן שעשועים באור יום; עוד שעה לצאת למרכזי הקניות ולשווקים. ומה שחמור מכל: קיצור שעון הקיץ נעשה בהתבסס על טיעונים "דתיים" כביכול על אף שאין כל קשר בין שמירת-מצוות, תפילה, אמירת סליחות, שבת או יום כיפור למשכו של שעון הקיץ. בוודאי לא בתחילת הסתיו שהיום בו התקצר ממילא. השרירות של קיצור שעון הקיץ נראית כרעיון נוסף של אלה השוקדים לעורר שנאה כלפי המסורת ותורת-ישראל. את חילול-השם התורן שלהם הם בחרו לקבוע דווקא ערב יום הכיפורים.

לסיום כותב הרב רוטנברג לחברי הכנסת כי:"מי שקיצר את שעון הקיץ למספר ימים לפני יום כיפור העניש את אזרחי המדינה ובעיקר את הציבור הדתי ועשה מעשה מיותר שאין לו כל קשר לדת, להלכה ולתורה, בידכם לתקן את חילול השם שנגרם ולהאריך את שעון הקיץ עד לתחילת חודש נובמבר. כך תיטיבו עם רוב הציבור בישראל, דתיים וחילוניים ומעט מן האור יגרש הרבה מן החושך.