לנצל כל יום בישיבה

 

 

 

 

"ההקפדה על כל יום ויום של חופשה היא ערובה לכך שמי שלומד, יבין את חשיבות תלמודו, שליחותו ואחריותו."
09/06/2011

אם תנסו למצוא תרגום טוב לכינוי "ישיבות ההסדר" תגלו לבושתנו כי צירוף המילים המתאים ביותר הוא "ישיבות הקומביניישין". באופן אישי אני מאמין שעל בן תורה לשרת שלוש שנים ככל אחיו, בבחינת "והייתם נקיים מה' ומישראל". במקביל, נדמה לי, כי לגיטימי וראוי שיהיו כאלה אשר ישרתו רק שנה וחצי בשירות צבאי בשילוב שלוש שנים וחצי של לימוד תורה. איני חושב שזו ה"קומבינה". זוהי התגמשות שניתנה לצורך מימוש ערכים נוספים. גם אם יש כמה אשר משרתים פחות, הרי שהציבור הדתי, כציבור, משרת לעילא ולעילא. אם במשפחה אחת יש חייל הסדר ששירת רק שנה וחצי, הרי שסטטיסטית, כנראה שאחיו כבר חתום קבע לשש שנים ביחידה מובחרת. וכמו שאומרת האמרה הנדושה והאומללה על תרומתנו לצבא: "בתי הקברות יוכיחו".

הקומבינה אינה שם. אלא שהיא כן נמצאת במקום בו אנו מגלים שישנו מיעוט קטן שהחליט לנצל את מסלול ההסדר לצרכיו הבורגניים. ההסדרניק הזה, יהיה בכל זמן אלול עסוק במכירת ארבעת המינים, יקפוץ לכל שטיפת סניף וישמש ככוח עתודה זמין לקראת מסעות בחירות או הפגנות. ואז, בשיעור ד' הוא יתעמק בפסיכומטרי ואת שיעור ה' הוא יעביר בחיפוש אינטנסיבי אחר בת זוג. ותורה מה יהא עליה?

 

בשבוע החולף, פרסם איגוד ישיבות ההסדר, קריאה לחיילי מסלול ה"הסדר" הצפויים להשתחרר לקראת "זמן קיץ", במסגרתה הם נדרשים לחזור לישיבה מבלי לקיים "חופשת שחרור" עצמאית.

נדמה שהחלטה זו מוכיחה שאמנם קיימת תופעה של ניצול המסלול לרעה ע"י כמה בודדים, אך היא בעיקר מעלה על נס את האחריות אליה מחנכים ראשי המסלול.

ארגון שמוציא הודעה כזו, שאין בה כדי להחמיא לו, מראה ומוכיח כי הרגישות המוסרית והאחריות, היא נר לרגליו. ההודעה מוכיחה כי המסלול אינו מתאים למי שמבקש נוחות אלא למי שרוצה קודם כל להתפתח בעולמה של תורה.

דומה כי ראשי ההסדר יודעים היטב מהן הנורמות הרצויות של "בן ישיבה" בניגוד לנעשה בחברה החרדית. שם, בחברת הלומדים שהתנפחה למימדים דמיוניים, חשבו שכל אחד צריך לשרת בסיירת הישיבה הגבוהה, גם אם הוא אינו לומד בהתמדה וזמן קיץ נחשב עבורו כ"בין- בין הזמנים". נחפה עליו ובלבד שיישאר בתחומינו. גם אם הוא מתעסק, מטייל ומתבטל, שיישאר אצלנו וכבר נדאג שיקראו לו מהר, ברגע שהמפקח מטעם המדינה יבוא לבדוק. רק השבוע שמענו כי 10000 תלמידי ישיבה הונו לכאורה את המדינה על מנת לזכות במלגה. אמנם יש בימים אלו, בקיעים חיוביים בקרב החברה החרדית, אך עדיין, רובה עדיין לא הפנים שכבוד התורה מחייב שמי שרשום כאברך, באמת ילמד ורק ילמד.

הציונות הדתית לעומת זאת, מבינה שבסיירת הישיבות, יש חוקים וקודים מוסריים אשר אותם יש לקיים. ההקפדה על כל יום ויום של חופשה היא ערובה לכך שמי שלומד, יבין את חשיבות תלמודו, שליחותו ואחריותו. רק תלמיד חכם שכזה, המנצל את זמנו ביעילות וביושרה, יוכל לעלות ולפרוח במעלות התורה, לתרום ולהשפיע על החברה הישראלית ולרומם כבודה של תורה.

שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה