דוגמא להורדת שעות חול. מקרה ממד שבטי ישראל.
מצ"ב מכתב של נועם מורגנשטיין שפורסם לפני ההחלטה האחרונה של החמ"ד לאפשר גמישות. לעיונכם.
שלום לכולם,
בימים האחרונים ניסיתי לרדת לעומק העניין כדי להבינו ולגבש עמדה. שוחחתי עם גורמים מצוות ביה”ס שלנו ועם נורית אברך ועברתי על החומר הכתוב ממשרד החינוך.
להלן מה שלמדתי מכך והעמדה האישית שלי:
עד השנה הנוכחית כל בתי הספר (ממלכתי וממ”ד) היו מחוייבים באופן קשיח לשעות של לימודי ליבה לגביהן לא היה לביהס שיקול דעת, שעות אלו היו 15 שעות שבועיות בכיתות א’ ועד 20 ש”ש בכיתות ד-ו.
מעבר ל 15 שעות אלה היו 14 שעות בסיס נוספות בכיתות א’ (ועוד שעות בשכבות הגבוהות יותר) אותן הנהלת ביה”ס יכלה לשבץ למקצועות שונים לפי ראות עיניה.
(ניתן למצוא נהלים אלו כאן http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sf3ak3_1_25.htm)
לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה פרסם משרד החינוך קובץ שנקרא מתנ”ה (מצ”ב). בעמוד 43 ו- 44 מופיעות הנחיות קשיחות כיצד יש להקצות את כל שעות הבסיס של הכיתות השונות, ללא השארת שום מקום לשיקול דעת לבתי הספר.
אמנם הוסיפו עוד שתי שעות למערכת הבסיסית (וזה מצויין) אבל קבעו באופן אחיד וגורף כיצד יש לחלק את השעות.
שימו לב שבעוד לחינוך הממלכתי השאירו מרווח פעולה מסויים (26 שעות “צבועות” מתוך 29 שעות סה”כ), בחינוך הממ”ד כל השעות מוקצות למקצועות השונים (31 ש”ש שכולם מחויבות מראש).
דרך אגב, דבר זה עומד בניגוד לרוח שנושבת ממקומות אחרים במסמך, שמדבר בהקדמה על “הגדלת דרגות החופש של המנהלים בקבלת החלטות פדגוגיות” וכן יש בו פרק העוסק ב”מעבר של בתי ספר לניהול עצמי” (עמוד 34).
העולם ומשרד החינוך (לא תמיד..) מתקדם לכיוון של אוטונומיה מתוך תפיסה שלא כולם זהים אך במקרה זה, ובעיקר בנוגע לחינוך הדתי, המצב הפוך לחלוטין.
מה המשמעות המעשית של זה?
אם נשווה את מערכת השעות של כיתות א’ בבית ספרנו בשנה שעברה, להנחיות המוכתבות לשנה הבאה נמצא כי:
| שעות שבועיות בכיתות א' | ||
| מקצוע | בתשע"א | מחוייב בתשע"ב |
| עברית | 10 | 8 |
| מתמטיקה | 6 | 5 |
| מדעים ומחשבים | 4 | 2 |
| לימודי קודש | 4 | 8 |
ולדברי הצוות החינוכי לא נכון מבחינה פדגוגית ללמד 8 שעות קודש בכיתות א’ לילדים שאינם יודעים קרוא וכתוב. יותר נכון לדעתם להקדיש את השעות הללו ללימוד עברית, חשבון וכו’.
בדקתי גם את כיתות ד’:
| שעות שבועיות בכיתות ד' | ||
| מקצוע | בתשע"א | מחוייב בתשע"ב |
| עברית | 7 | 6 |
| מתמטיקה | 6 | 5 |
| מדעים | 3 | 2 |
| אנגלית | 3 | 2 |
| לימודי קודש | 8 | 11 |
ונקודה "קטנה" לגבי כיתות ו':
על פי הנחיות משרד החינוך לשנה הבאה (במתנ"ה) אין כלל לימודי גיאוגרפיה או מולדת בכיתות ו' בבתי ספר ממ"ד (ד"א, בחינוך הממלכתי ילמדו גיאוגרפיה שעתיים). בשנה שעברה למדו בכיתות ו' אצלנו שעה אחת של לימודי גיאוגרפיה).
לעומת זאת בלימודי קודש המתנה מחייבת 12 שעות שבועיות לעומת 10 שהיו לנו במערכת בשנה שעברה.
זאת אומרת שכאן הורידו מקצוע בשלמותו. האם האיזון בין קודש לחול, בעולם הדתי המודרני, לא מחויב לפחות שעה אחת של גיאוגרפיה??
הערות:
1) הבדלים יש גם בשעות האומנות ושיעורי החברה.
2) מי שיבחן את מערכות השעות של השכבות הללו (באתר בית הספר) יגלה שבפועל כל שכבה קיבלה יותר שעות משעות הבסיס מאחר ולכל מנהל יש שעות נוספות שהוא יכול לשבץ אותן לפי ראות עיניו אבל השעות הללו מזעריות לעומת המצב שהיה קיים בו כמחצית מהשעות היו נתונות לשיקול דעת המנהל והצוות.
עמדתי בנושא
אני חושב שאסור לפגוע ולצמצם את שיקול הדעת האוטונומי של המנהלים והצוות. כנראה שנכון לקבוע מספר שעות מצומצם מחייב של לימודי ליבה כפי שהיה עד היום, אבל יש להשאיר את יתר השעות לשיבוץ עצמי.
באופן הזה כל בית ספר יוכל לשבץ את השעות באופן שיתאים לשיקולים הפדגוגיים, החינוכיים, רוח הקהילה, חזון ביה”ס וכו’ וייתן מענה לשיקול הדעת ותפיסת העולם של כל הגורמים המעורבים ובראשם מנהל ביה”ס.
אני מוחה כנגד הצגת העמדה הזו ככזו שהיא נגד לימודי קודש (וניסיתי לעשות את זה בראיון במודיעין ניוז ובמקור ראשון).
בזרם הממ”ד חשוב מאוד לשמור על איזון נכון בין לימודי הקודש המובהקים לבין הלימודים הכלליים. אלו ואלו מכינים את ילדינו לעולם המודרני, בו אנחנו מצפים מהם להיות אנשים ונשים דתיים לאומיים, שמעורבים בכלל הפעילות הציבורית ושולטים בכלל המקצועות והמיומנויות.
אנחנו בחרנו בחינוך הממלכתי דתי, שמשלב לימודי קודש וחול מתוך תפיסת עולם דתית כוללת, והלוואי ונזכה לעמוד באתגר הגדול הזה (מילים של דורון קמינצקי).
אעיר כי גם כשמלמדים עברית, חשבון ואומנות וכו’ בבית ספר ממ”ד הדבר נעשה מתוך רוח וערכים של תורה ומצוות וכו’ ואין מדובר בשני תחומים שונים.
לתחושתי בשינויים הללו, המוכתבים ע”י משרד החינוך, יש פגיעה באיזון הנכון בלימודים בממ”ד, שהיה עד היום, כפי שבא לידי ביטוי במערכת הלימודים בשנה שעברה.
אני מאמין שמנהלת וצוות בית הספר שלנו, שכולם אנשים דתיים וחלקם אף נוטים לכיוון היותר תורני, נותנים חשיבות רבה ללימודי קודש ובחרו לבנות את המערכת כך כדי שיהיה איזון הנכון בין כל התחומים הנדרשים, הנובע משיקולים פדגוגיים ועל פי רוח בית הספר והקהילה.
לסיכום: יש לחזור למצב הקודם בו היה חופש פעולה למנהל ביה”ס בשיבוץ חלק ניכר משעות הבסיס.
בברכה,
נועם מורגנשטיין
ממקימי ביה”ס ממ”ד תורני שבטי ישראל, מודיעין
ויו”ר הנהגת ההורים לשעבר
052-4685653
