ידידי הרב עידו פכטר
מתן עידוד רבני לסוכה במרפסת מקורה, אף אם הוא מיועד בעיקר לציבור המסורתי, עלול ליצור לקדם רעיון קל ומפתה לביצוע, אך בלתי הלכתי בעליל.
ידידי הרב עידו פכטר עורר דיון ער וסוער כאשר תהה האם אנשים שגרים בבניינים רבי-קומות יכולים להקים סוכות במרפסת המקורה של דירתם, וכך יקיימו מעין זכר למצווה, ויישמו את רעיון הסוכה וטעמיה באמצעות אכילה ושינה במרפסת המקושטת כסוכה. דרך זו נהוגה כבר על ידי יהודים מסורתיים לא מעטים, והרב פכטר מבקש לעודד בעיקר יהודים שכאלה לעשות זאת.
אין להקל ראש בבעיה של קיום מצוות סוכה בבניינים גבוהים. אפשר לטעון שכל בית צריך מרפסת, כזו שאין לה תקרה וניתן להקים בה סוכה כהלכתה, אבל פתרון זה אינו אלא אשליה, שכן אלפי בניינים רבי קומות כבר קיימים בישראל ורבים עוד יותר עתידים להיבנות בלי מרפסות סוכה. הפתרון של הקמת סוכות בתחתית בניינים, אף הוא לא יכול לתת מענה ראוי לסוגיה.
מאשתי, שגדלה בילדותה בבניין בן 21 קומות בניו-יורק, שמעתי פעמים רבות על הסוכה האחת שנבנתה בתחתית הבניין, ועל הקשיים העצומים שהיו מנת חלקם של הדיירים הדתיים. האכילה בסוכה הייתה בסבבים כשלכל משפחה היה מוקצב זמן קצר, והורדת הכלים והאוכל לסוכה ופינויים היו מבצע לוגיסטי מתיש ומלחיץ ביותר. עקב כך היו שומרי מצוות שנמנעו מאכילת סעודות קבע ברוב ימי החג בשל הקושי לרדת לסוכה, ואחרים, שלא דקדקו בקלה כחמורה, פשוט ויתרו ואכלו את רוב ארוחותיהם בביתם.
אולם חרף ההבנה למניעיו החיוביים של הרב פכטר אני רואה לנכון להסתייג מעמדה זו. התמורות של החיים בעידן המודרני הן חדות, מהירות ומרחיקות לכת ביותר לעומת כל ההיסטוריה שקדמה, הן בהיבטים של קידמה טכנולוגית והן בהיבטים תרבותיים וחברתיים. עקב כך נוצרים ומתהווים חדשות לבקרים אתגרים גדולים לגשר על הפער בין המציאות עליה דיברה ההלכה מקדמת דנא ובין המציאות בזמננו, ואתגרים אלה יצרו ועתידים לייצר התפתחויות, שינויים והתאמות באורחות החיים הדתיים.
ישנם שלושה סוגים של התפתחויות ושינויים. יש מהם שעל המנהיגות הרבנית ליזום ולעודד מלכתחילה, ומתוך כך גם לפעול להכוונתם ולעיצובם. יש רבים אחרים שמתהווים בדרך אבולוציונית על ידי הציבור או מובלים על ידי יחידים בעלי מעוף ויזמה, ועל הרבנים לקבלם בהבנה, ולפעמים אף לתמוך בהם באופן אישי ודיסקרטי, אך מבלי להביע תמיכה פומבית בהם. וישנו, כמובן, סוג שלישי של התפתחויות אשר להן המנהיגות הרבנית צריכה להתנגד. התבחינים בין שלושת הסוגים הללו עומדים בעיקר על שלוש שאלות מפתח: א. האם השינוי הוא נגד ההלכה או יכול לעלות בקנה אחד עם גישות הלכתיות מוכרות? ב. האם מדובר בשינוי של מצווה מהתורה, מדרבנן או בשינוי מנהג? ג. מה התועלת והנזק שייגרמו כתוצאה מהשינוי, בבחינת הווה מחשב שכר מצווה ושכר עבירה כנגד הפסדן.
כדוגמה לשינויים שהמנהיגות הרבנית צריכה להיות מעורבת בהם מלכתחילה ניתן להצביע על רוב הסוגיות שקשורות בפעילות נשים בחיים הדתיים. כך, למשל, החלה מהפכת הלימוד של בנות ונשים בישראל ביזמתה הברוכה של שרה שנירר, והרי"מ מראדין, מחבר "חפץ חיים" כמו גם האדמו"ר מבעלז נתנו לה את ברכתם החיונית. גם בהמשך הדרך הלך והתפתח לימוד תורה של נשים מתוך סינרגיה של כמיהת בנות ונשים ללמוד, שפגשה הכרה של רבנים בצורך האקוטי שיש בכך.
כדוגמה אקטואלית בתחום זה נציין את הנושא של שמחת תורה. נשים רבות מרגישות כי "החג הזה לא שייך אלי", ואילו נשים אחרות רוצות להתחבר לתורה ולשמחתה, ומעוניינות לקרוא בתורה או לרקוד עם ספר התורה. בנושא זה, כמו ברוב הנושאים שעוסקים בנשים והלכה בזמננו, מדובר בשינוי מנהג, בהסתמכות על עמדות הלכתיות מוצקות ובתועלת דתית ברורה ביותר. לפיכך גם רבנים שמרנים, דוגמת הרב הראשי לירושלים הרב אריה שטרן, תמכו באפשרויות לשילובן של נשים בפעילות הדתית בבית הכנסת בדרכים שלא שיערום אבותינו ואימותינו (ראו מאמרו בכתב העת צהר יד, תשס"ג).
המקרה של ישיבה בסוכה במרפסת מתחת לגג בבניינים רבי קומות שייך לסוג השני. בהתאם לתבחינים שהזכרנו נדגיש שבנדון זה מדובר במצווה מדאוריתא ובשינוי הלכה שאין לו יסוד במקורותינו. באשר לשיקולי התועלת מול הנזק יש לציין שגם בעבר היו יהודים מסורתיים רבים שבנו סוכות לא הלכתיות, והרב או השכן הדתי ההגון נהגו לומר למי שבנו סוכה כזו "יישר כוחך" ו"חזק וברוך", אבל בה בעת הזכירו לעצמם ולשומעי לקחם שסוכה זו אינה כשרה. מתן עידוד רבני לסוכה במרפסת מקורה, אף אם הוא מיועד בעיקר לציבור המסורתי, עלול ליצור לקדם רעיון קל ומפתה לביצוע, אך בלתי הלכתי בעליל, ודווקא בגלל הבעייתיות המשמעותית שהוזכרה לעיל, קיים חשש סביר שהוא יזלוג בהדרגה גם לציבור הדתי.
בחג הסוכות עומדת לנגד עיננו דמותו של הלל שהיה רוקד ושמח בשמחת בית השואבה. עלינו לשוות לנגד עיננו גם את משנתו של הלל שחרט על דגלו את המטרה להיות "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", ולשאוף לכך שנעלה את הבריות לתורה, ולא נוריד את התורה אליהם.
לקריאת הכתבה כפי שהתפרסמה בתאריך י"ח בתשרי תשפ"ג 13.10.22 לחצו inn.co.il
