ברקת מקדם לרבנות ירושלים את הרב שאסר להשכיר דירות לערבים
ראש העיר מקורב למשפחת הרב הראשי של צפת, שמואל אליהו. לשכת ברקת: "הדברים אינם נכונים. הוא פועל לגופו של אדם אלא לגופו של עניין"
ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, מקדם את מועמדות הרב שמואל אליהו למשרת הרב הראשי בבירה. אליהו, רבה הראשי של צפת, נחשב לאחד הקיצוניים שברבני הציונות הדתית. הוא התפרסם בזכות אמירות ופסקי ההלכה שלו שאסרו על השכרת בתים לערבים ועובדים זרים, וקריאתו לסילוק סטודנטים ערבים הלומדים במכללת צפת.
היועץ המשפטי לממשלה הורה על פתיחת חקירה פלילית נגד הרב אליהו בגין הסתה לגזענות, אך היא נסגרה לבסוף ללא הגשת כתב אישום. בעת החקירה טען אליהו שדבריו הוצאו מהקשרם וסולפו. אליהו נחשב לקיצוני יחסית גם בכל הנוגע לנושאי צניעות ושילוב נשים. כך, למשל, הוא נחשב למתנגד חריף לגיוס בנות לצבא. זכורה גם אמירתו לאחר תוכנית ההתנתקות לפיה יש "לנקום בחילונים ולהחזיר בתשובה את ילדיהם". נגד אליהו נפתחה חקירה גם בחשד למעורבותו בפרשת הרבנים, במסגרתה ניתנו תעודות פיקטיביות להסמכה לרבנות. בשנה שעברה כאשר הודיע על התמודדותו לתפקיד הראשון לציון, הרב הראשי הספרדי, כתב לו היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, כי התמודדותו "אינה ראויה".
ברקת מקורב מאוד למשפחת אליהו והיה מבאי-ביתו של אביו של הרב, הרב הראשי לשעבר מרדכי אליהו המנוח. לפני הבחירות זכה ברקת לתמיכה מופגנת הן מצד אלמנתו של מרדכי אליהו, הרבנית צביה אליהו, והן מצד ראש לשכתו, הרב שמואל זעפרני.
בריאיון למוסף "הארץ", זמן קצר לפני הבחירות, אמר ברקת על הרב אליהו האב: "אני מעריץ (אותו) מאוד מאוד, הוא השפיע על חיי במובן החיובי של המלה". אחת ההתחייבויות של ברקת לציבור הדתי בעיר עוד זמן רב לפני הבחירות היתה לפעול לבחירתו של רב ראשי ציוני לירושלים. בעיר לא מכהן רב ראשי זה למעלה מעשור. ההנחה בציבור הדתי בעיר היתה שברקת שואף למינויו של רב ראשי ציוני אחד מתוך שניים, והשני ייבחר מקרב המגזר החרדי.
פורום של רבנים בכירים מהציונות הדתית בחרה לאחר הליך מורכב מועמד מוסכם משלה לתפקיד הרב האשכנזי – הרב אריה שטרן. אלא שאנשים שדיברו עם ברקת לאחרונה שמעו אותו מסביר שיש לו סיכויים גבוהים יותר להצליח בבחירת רב ראשי ספרדי מאשר אשכנזי, ולכן הוא מעדיף לתמוך ברב אליהו ולתת לחרדים דווקא את המשבצת של הרב האשכנזי. בימים האחרונים עורך ברקת שורה של פגישות בנושא, בין היתר, עם הרב חיים דרוקמן ועם נציגי המפלגות בקואליציה העירונית. בתוך הקואליציה נחשב פעיל הימין אריה קינג, חבר סיעת ירושלים מאוחדת, למי שמקדם את המרוץ של הרב אליהו. הרב אליהו עצמו אמר ל"הארץ" באחרונה כי הוא לא עוסק בנושא, אך מקורבים לו אישרו כי הוא מועמד לתפקיד.
בסביבתו של ראש העיר טוענים כי הזהות האישית של הרב אינה עקרונית, אלא הרצון לבחור רב ראשי ציוני. אילן קמינצקי, יו"ר נציגות בתי הכנסת הציוניים בירושלים, ומי שהוביל את הליך בחירתו של הרב שטרן, נפגש אתמול עם ברקת בעניין. לדבריו הוא התרשם שראש העיר לא מחויב בהכרח לרב אליהו, אלא לעיקרון. להערכת קמינצקי דווקא שטרן יהיה לבסוף המועמד בעל הסיכויים הגבוהים יותר להיבחר.
הרב שמואל אליהו, רבה הראשי של העיר צפת, ב-2011. צילום: ירון קמינסקי
בציבור הדתי-פלורליסטי בעיר גוברת ההתנגדות למינויו של אליהו עד כדי כך שמספר ארגונים, בהם "נאמני תורה ועבודה" ותנועת "ירושלמים" קוראים עתה לביטול כליל של תפקיד רב העיר ירושלים. במכתב ששלחו לפני כשבוע ראשי תנועת נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח וחנן מנדל, נכתב: "זה יותר מעשור שאין רב לעיר ולמעשה כמעט 20 שנה שאין רב פעיל לעיר. אף על פי כן, העיר לא חדלה מלספק שירותי דת ולתפקד, וזאת גם בזכות הקהילות הרבות הפעילות והתוססות בתוכה. לכן, אנו מציעים לוותר על תקן רבני העיר ובמקומם לממן העסקה של רבני קהילות בכל רחבי העיר".
"ישנם אנשים רבים שלא מזוהים עם המוסד של הרבנות בכלל, קל וחומר עם אדם שיקח את ירושלים אחורה", מוסיף הרב אהרן לייבוביץ, יו"ר המנהל הקהילתי לב העיר ומזכיר סיעת ירושלמים במועצת העיר, "מבחינת חיי היומיום אני לא מזהה מקומות שבהם חסר רב לעיר".
מלשכת ברקת נמסר בתגובה: "הדברים אינם נכונים. בניגוד לנאמר ברקת אינו פועל לגופו של אדם אלא לגופו של עניין ועוסק אך ורק בקידום העיקרון של רב ראשי ציוני ולא במינוי רב כזה או אחר. ראש העיר יזם והוביל את העיקרון לפיו בעיר ש70% מתושביה היהודים אינם חרדים ראוי כי ימונה רב ראשי מהמגזר הציוני, לצד רב מהמגזר החרדי. בשמונה השנים האחרונות עתר ברקת פעמים רבות לבג"ץ כדי לעצור את התהליך שהיה מביא למינוי שני רבנים חרדים, עד שהצליח להביא לשינוי מהותי בדרך בחירת הרבנים באופן גיאוגרפי על פי המינהלים הקהילתיים כך שיבטיח ייצוג לכלל תושבי העיר ויאפשר מינוי רב ציוני".
לכתבה המקורית באתר "הארץ"
