מלכודת בבית הספר הפרטי

לא מספיק לבדוק את גודל הכיתה ושעות הלימוד, בית ספר שלא מחזיק מערך ייעוץ עלול לגרום לפגיעה בילדכם.

באחד מיישובי יש"ע מתלבטים ההורים לאן לשלוח את ילדיהם. יש ממ"ד תורני מצוין, אך במרחק לא גדול ממנו הולך ומתפתח מוסד פרטי חדש. בדומה למוסדות פרטיים אחרים הוא מבטיח כיתה קטנה, יום לימודים ארוך ואפילו ימי לימוד בתקופת חופשות. אלו דברים חשובים לחינוך ילדינו, ולהורים בעלי קריירה הם גם מפתים. השאלה היא האם יש לכך מחיר, שהרי גם תשלומי הורים גבוהים אינם יכולים לממן בונוסים כאלה מבלי שיבואו על חשבון משהו אחר.

אודה בגילוי נאות שיש בינינו מחלוקות חינוכית, אך לא על כך באתי לדבר. באתי להסב את תשומת הלב לדברים שכולנו אמורים לרצות אותם, אך רובנו לא מודע להם. לרוב בשגגה.

כוונתי לכל המערך הייעוצי והפסיכולוגי, השעות הפרטניות וכדומה. על פי הוראות משרד החינוך, כל מוסד חינוכי ממלכתי מלווה בידי יועץ חינוכי. היועץ מסייע לתלמידים בתהליכי התפתחות נורמטיביים, כמו גם בקשיי הסתגלות ובמצבי דחק. מטרתו היא לסייע לכל תלמיד למצות את מרב הפוטנציאל של התפתחותו בתחום האישי, החברתי והלימודי. כמחנך כיתה בעברי, אעיד כי היועץ היווה, גם בעבורי כאיש צוות, כתובת מקצועית שנעזרתי בה על בסיס יומיומי.

נוסף לכך, בעיקר בזכות תוכנית אופק חדש, כל מורה מקדיש גם שעות תגבור פרטניות שבהן הוא מקדם תלמידים באופן אישי. המורה מתוגמל גם על שעות שהייה שבהן הוא שוהה במוסד ומהווה כתובת אישית לתלמידים. ועוד לא דיברנו על שירות פסיכולוגי שניתן על ידי המועצה המקומית ועוד. כל אלה הם בונוסים בסיסיים ביותר שלרוב, בגלל עלותם הגבוהה, אינם קיימים במוסדות בעלי מערכת שעות מפתה.

דמות בכירה בתחום השירות הפסיכולוגי באזור מרכזי בארץ פנתה אליי וטענה ששיטת הלימוד היא כמעט זניחה. השאלה המרכזית שלדעתה עלינו לשאול היא איזה מוסד נותן מענה ייעוצי ופסיכולוגי לתלמידיו. דרכה התוודעתי לראשונה, באנונימיות מוחלטת ובהתאם לכללי האתיקה, למקרים רבים של תלמידים שלמדו במוסדות פרטיים ולבסוף נפלו כמעמסה על החברה. הם למדו בכיתה קטנה, אך למעשה לא היה מי שיאבחן אותם, שיבדוק מה צורכיהם האישיים וייתן ייעוץ חינוכי. כך נפילתם החינוכית והדתית הייתה גבוהה במיוחד. וכן, זה קורה במשפחות הכי טובות.

שמא יאמרו ההורים: הילד שלי נורמטיבי לחלוטין, אין לו ADHD ובוודאי שהוא לא יזדקק לשעות ייעוץ או לתגבור בחשבון. אלא שההפתעות מגיעות תמיד למי שלא חשב עליהן מראש. יתר על כן, גם אם הבן מצטיין בכול, לא טוב לו לילד להיות בחברתם של ילדים, שאין עין מקצועית שמפקחת עליהם. אוי ללקוי הלמידה שאינו מאובחן ואוי לשכנו.

רגע לפני תחילת ההרשמה לבתי הספר, מן הראוי שנבחן כל מוסד לא רק לפי מספר השעות, גודל הכיתה או הגישה החינוכית. חשוב שנוודא שהמוסד מחזיק בתוכו גם צוות ייעוצי ומתקיימות בו כל השעות הפרטניות למיניהן, אשר ניתנות כיום לבתי הספר ולתלמודי התורה שבממ"ד. זהו לא רק עניין אישי של הורה זה או אחר, אלא גם עניין ציבורי שלנו כחברה דתית, החפצה בגידול דור שומר תורה ומצוות ובריא בנפשו.

הכותב הוא מנכ"ל נאמני תורה ועבודה 

לכתבה המקורית באתר "בשבע"