לקריאת המערך כקובץ word לחצו כאן
לקריאת המערך כקובץ pdf לחצו כאן
אל תשאל מה המדינה עשתה בשבילך
מטרות:
- החניך יבחן מהם החלומות שלו וכיצד אפשר להגשים אותם.
- החניך ידון במושג "ידע זה כוח", ויעסוק בשאלת ההשכלה והלימודים הגבוהים ומשמעותם.
- החניך יראה באקדמיה כלי לקידום עצמי ולקידום החברה והמדינה.
מהלך הפעולה
- 1. מה מעסיק אותי
נחלק לכל חניך פתק, ונבקש ממנו לכתוב מחשבה שמעסיקה אותו בזמן האחרון.
מעמידים את החניכים מסביב לציר, וכל חניך מציב את הפתק שלו על גבי הציר.
(רוב הפתקים בדרך כלל נמצאים בנקודות של "עכשיו" ו"אני" ובסביבה הקרובה)
נפתח דיון עם החניכים:
- מה דעתכם על הציר שיצרנו? מה התחושות שעולות לכם?
- היכן בעיקר נמצאות המחשבות שלנו? מדוע הן ב"כאן ועכשיו", ופחות במרחבים הגדולים יותר של "תיקון עולם במלכות שדי"?
- איפה הייתי רוצה שהמחשבות שלי יהיו?
- ישנו פער בין הרצונות שלנו לבין החשיבה הפרקטית על 'הדברים הגדולים'. מה יוצר את הפער? האם וכיצד ניתן לצמצם אותו?
- מהם הערכים שמובילים אותי בחיים? באיזו נקודה על הציר הייתי רוצה להשקיע את המשאבים שלי?
- 2. סדנת כתיבה: המשימות הגדולות
בשלב זה נחלק לכל חניך דף ועט. כל אחד ימצא מקום לשבת באופן מעט מבודד, ונגדיר את המשימה: לכתוב ברצף, מבלי להרים את העט מהדף, תוך כדי שהמדריך מציג שאלות מנחות.
- מה החלום שלי?
- איפה הייתי רוצה להיות?
- איפה אני היום?
- איך אני יכול לגשר על הפער?
- מה זה דורש ממני?
- מה המשימות הגדולות של חיי של המדינה של העולם? האם ניתן לבצע אותן?
יש לאפשר שיתוף בין החניכים למי שמעוניין בכך.
לאחר מכן נקריא לחניכים את הסיפור הבא, כדי להתכונן לשלב הבא של הפעולה:
האבנים הגדולות בחיינו
מרצה זקן בבית הספר למנהל ציבורי בארה"ב הוזמן יום אחד לשאת הרצאה בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב, בנושא "תכנון זמן יעיל".
זו הייתה ההרצאה הראשונה מתוך חמש הרצאות ביום העיון שאורגן עבורם. למרצה ניתנה שעה אחת "להעביר את החומר".
בעומדו בפני קבוצת האליטה הזו, שהתכוננה לרשום כל מילה שתצא מפיו, העביר המרצה הזקן באטיות את מבטו על המנהלים שלפניו, ואחר כך אמר: "אנו עומדים לערוך ניסוי".
מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו, הוציא המרצה מכל זכוכית גדול והניח בעדינות לפניו. לאחר מכן הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניח אותן בעדינות, אחת אחת, בתוך המכל.
כשהמכל התמלא לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו באיטיות ושאל: "האם המכל מלא?". כולם השיבו: "כן".
המרצה המתין מספר שניות ושאל :"האומנם?", ואז שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ.
הוא שפך את החצץ בקפדנות מעל האבנים, וניער מעט את המכל. אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות, עד שירדו לתחתית המכל. שוב הרים המרצה הזקן את מבטו ושאל את הקהל: "האם המכל מלא?"
עתה החלו מאזיניו המבריקים להבין את כוונתו. אחד מהם השיב "כנראה שלא".
"נכון", השיב המרצה הזקן. הוא חזר והתכופף, והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המכל. החול מילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם המכל מלא?"
הפעם, ללא היסוס ובמקהלה, השיבו התלמידים המחוננים: "לא!"
"נכון", השיב להם המרצה הזקן. וכפי שציפו תלמידיו רבי-העוצמה והיוקרה, הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן, ומילא בהם את המכל עד לשפתו.
המרצה הזקן הרים את מבטו אל הקהל ושאל: "איזו אמת גדולה אנו יכולים ללמוד מן הניסוי הזה?" אחד מן המאזינים, הנועז והזריז שבהם, השיב לאחר שחשב על נושא ההרצאה: "אנו לומדים מכאן שככל שנראה לנו שהיומן שלנו גדוש ומלא התחייבויות, אם באמת מתאמצים, תמיד אפשר להוסיף עוד משימות ומטלות".
"לא", השיב המרצה הזקן, "האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו: אם לא מכניסים למכל קודם כול את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס אותן אחר כך".
דממה עמוקה השתררה באולם, כאשר כל אחד מנסה לתפוס את מלוא המשמעות של דברי המרצה.
הזקן התבונן בשומעיו ואמר: "מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה? ידידיכם? הגשמת חלומותיכם? לעשות את מה שאתם באמת אוהבים? להילחם למען מטרה נעלה? להינפש? לקחת זמן לעצמכם? למכור פרופיל? "
"מה שחייבים לזכור הוא, שחשוב ביותר להכניס קודם כול את האבנים הגדולות בחיינו, כי אם לא נעשה זאת, אנו עלולים לפספס את החיים. אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים (החצץ, החול), החיים יתמלאו בדברים הקטנים, ולא יישאר די מהזמן היקר שלנו כדי להשיג את הדברים החשובים באמת בחיים. משום
- 3. הצעת כלים לביצוע
כעת נבקש מן החניכים לבצע משימה נוספת. המדריך יאמר לחניכים שמות של צורות, והם יציירו אותן:
- עיגול גדול
- שני משולשים בינוניים
- שלושה משולשים קטנים
- שתי נקודות
- שישה פסים
- שני רבעי עיגול
כל חניך מראה את הציור שיוצא לו (כרגיל, זה לא הרבה).
המדריך מראה את הציור הבא:
המדריך יסכם ויאמר: כולכם ידעתם לצייר את הצורות הבסיסיות, אבל השילוב שלהן, שמביא לתוצר הגיוני ומסודר, דורש הדרכה וידע שהייתם צריכים ולא קיבלתם. כולנו אולי יכולים לחשוב מהן ה"אבנים הגדולות" שלנו, אבל אנו נזקקים להדרכה כדי לדעת כיצד "להניח אותן במכל".
- 4. הצעת כלים לביצוע
החניכים יעמדו במעגל, ובמרכזו יוצב ציר – בעד <——–> נגד.
המדריך יקריא היגדים. כל חניך בתורו יעמוד בצד ה'בעד' או בצד ה'נגד', מבלי לפרט. לא ניתן לעמוד באמצע הציר. החניכים מחויבים לנקוט עמדה.
בסוף כל סבב ניתנת לחניך אחד אפשרות להפנות שאלה לחניך אחר לגבי הבחירה שלו – לא מגיבים אחד לשני אלא מתקדמים, אלא אם כן יש נקודות שלמדריך חשוב להתעכב עליהן ולפתוח דיון רחב יותר. המטרה היא בעיקר לעורר מחשבה אצל כל החניכים על מגוון ההיגדים, ולא להיתקע בדיון על תחום אחד.
- יש ערך בלימודים גבוהים.
- יש קשר בין לימודים גבוהים לבין הגשמת החלומות שלי.
- צריך לבחור מקצוע לפי החלום שלי.
- לימודים פרקטיים באקדמיה יובילו להגשמת החלום שלי.
- יש להשכלה ערך בפני עצמו.
- ידע זה כוח.
- 5. ידע זה כוח?
כל חניך מקבל דף שעליו כתובה המשימה שלו. עליו למלא את דף המשימות שלו, ולאחר זמן קצר יציג כל חניך את התכנית שלו.
|
בקבוצות ברמה גבוהה יותר, אפשר לקחת את החלומות של כל חניך ולהפוך אותם למקצוע פרקטי במקום משימה מופשטת:
רעיונות למשימות:
- קידום חקיקה לשוויון נשים במגזר הציבורי.
- פתיחת סתימה בשירותים.
- כתיבת מערך שיעור בלשון.
- שרטוט דגם של בניין חדש שרוצים להקים.
- הקמת ארגון ללא רווח לתמיכה בניצולי שואה.
- המצאת פטנט בתחום ההיי-טק.
- המצאת תרופה לאלצהיימר.
דיון
- איך הייתה לכם המשימה? האם נהניתם?
- האם אתם חושבים שביצעתם את המשימה?
- מה היה הקושי?
- כיצד ניתן להתמודד עם הקושי? מה היה עוזר לכם?
נסכם את הדיון ונאמר כי לכולנו יש יכולות וכישרונות שוודאי יסייעו לנו להצליח, אך כדי לעשות זאת, כולנו חייבים גם ללמוד ולהתקדם בתחומים שרלוונטיים לשאיפה שלנו. כדי להצליח עליי להשקיע, להתפתח, להתקדם וללמוד. גם אם הבסיס קיים אצלנו, עלינו להרחיב את מידת המקצועיות שלנו וללמוד.
כיצד עושים זאת?
- 6. האקדמיה – מתן כלים להגשמת חלומות. יש שם חזון, מהו?
נחלק את החניכים לקבוצות – כל קבוצה מקבלת מוסד ללימודים גבוהים, קוראת קצת את הרקע להקמתו ועל החזון של המוסד. כל קבוצה תקבל שאלות לדיון ולאחר מכן תציג את עיקרי הדברים בנוגע למוסד שלה.
האוניברסיטה העברית: (לקישור לחצו כאן – האוניברסיטה העברית – או הסתכלו בנספח)
קראו את הסעיפים הבאים: הרעיון, אבני הפינה, הפתיחה הרשמית, בונים אוניברסיטה.
- מה היה החזון של הוגי רעיון הקמת האוניברסיטה?
- כיצד הקמת אוניברסיטה תורמת לרעיון הציוני?
אוניברסיטת בר אילן: (לקישור לחצו כאן – אוניברסיטת בר-אילן – או הסתכלו בנספח)
- מהי מטרת האקדמיה, לפי אוניברסיטת בר אילן?
- מעיון באתר האוניברסיטה, כיצד יכולה האקדמיה לעזור במימוש החלומות והמשימות שלנו?
- מה נותנת האקדמיה?
אוניברסיטת אריאל: (לקישור לחצו כאן – אוניברסיטת אריאל – או הסתכלו בנספח)
- מהי מטרת האקדמיה, לפי אוניברסיטת אריאל?
- ממבט באתר האוניברסיטה, כיצד יכולה האקדמיה לעזור במימוש החלומות והמשימות שלנו?
- מה נותנת האקדמיה?
לסיכום, נדגיש כי בפנינו פרוש עולם רחב של ידע ומידע בתחומים שונים. אל לנו לוותר עליו ולסמוך רק על היכולות הקיימות שלנו. עלינו למצוא את הדרך ואת המקום שבהם נרחיב אופקים ונצליח להתקדם ולהתעצם, כל אחד בתחומי העניין שלו ובהתאם לשאיפותיו.
האקדמיה היא כלי מרכזי למימוש השאיפה הזו.
נספחים:
האוניברסיטה העברית בירושלים
הרעיון
הדחף ליצור מוסד יהודי להשכלה גבוהה בארץ-ישראל התעורר בשלהי המאה התשע-עשרה, עוד לפני שהציונות באה לעולם. רעיונות שונים עלו באותה עת; חלקם נגנזו, אחרים הגיעו לידי מימוש רק מאוחר יותר.
ב-1882 הציע צבי הרמן שפירא, רב ופרופסור למתמטיקה ואיש חיבת ציון, לייסד בית ספר גבוה, מוסד שייצאו ממנו תורה וחכמה לכל בית ישראל. שפירא העלה את הרעיון לדיון בקונגרס הציוני הראשון (1897), אך הקונגרס לא הגיע לכלל החלטה.
ב-1902 פרסמו חיים ויצמן, מרטין בובר וברטהולד פייבל עלון בשם "בית ספר גבוה יהודי". בעלון הוצגו קווי יסוד לארגון האוניברסיטה של העם היהודי.
ב-1913 הצביע הקונגרס הציוני האחד-עשר בעד ייסוד אוניברסיטה בירושלים, ששפת ההוראה בה היא עברית.
אבני הפינה
ב-24 ביולי 1918 (ט"ו באב תרע"ח), חודשים אחדים לפני סוף מלחמת העולם הראשונה, קיבלה התנועה הציונית היתר מהבריטים להניח אבן פינה לאוניברסיטה. הוחלט להניח שתים-עשרה אבנים, כמניין שנים-עשר שבטי ישראל, אך בלחץ גופים נוספים ביישוב היהודי, מניין האבנים עלה.
הטקס התקיים באחוזת גריי היל. אלפים מכל רחבי הארץ ומחוצה לה הגיעו לטקס, בהם פילדמרשל אדמונד אלנבי, ראש הממשל הצבאי הבריטי; הגנרל מאני והמופתי של ירושלים, כאמל אלחוסייני. חיים ויצמן כתב אחר כך: "מסגרת הנוף של הטקס היה בה מן היופי הנעלה שאינו משתכח. השמש השוקעת הציפה את הרי יהודה ומואב בנגוהות זהב. נדמה לי כי ההרים אשר שינו צורתם הביטו משתאים, ואולי מנחשים, שזו תחילת שיבת בניהם".
ב-1923 ביקר בארץ פרופ' אלברט איינשטיין, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1921, תומך נלהב ברעיון הקמת האוניברסיטה וחבר המועצה האקדמית שלה. בהגיעו להר הצופים, נשא איינשטיין הרצאה על תורת היחסות, שהייתה להרצאה המדעית הראשונה בדברי ימי האוניברסיטה.
ב-1924 החל המכון לכימיה לפעול.
בדצמבר 1924 נחנך המכון למדעי היהדות. בנאום שנשא בטקס הפתיחה אמר קנצלר (נשיא) האוניברסיטה, ד"ר יהודה לייב מאגנס: "רוצים אנו שהאוניברסיטה תהיה למקום בו ילמדו את כל מדעי היהדות על בוריים, וכן את מדעי הרוח הכלליים ואת כל החומר הרבגוני שהתרבות המודרנית מורכבת ממנו". מאגנס פתח את נאומו בברכת שהחיינו ובברכה על נרות חנוכה, "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", ותהה: "האין זה נס?"
חנוכת האוניברסיטה – 1 באפריל 1925
טקס חנוכת האוניברסיטה התקיים ב-1 באפריל 1925 בתיאטרון המעלות (האמפיתאטרון) בהר הצופים. למעלה מעשרת אלפים אורחים ומוזמנים השתתפו באירוע, ובהם נציגי אוניברסיטאות בעולם. אגרות ברכה ממדינות רבות בעולם התקבלו לרגל פתיחת האוניברסיטה.
על בימת עץ, בלא מיקרופון או אמצעי הגברה אחר, נאמו בזה אחר זה הרב הראשי לארץ-ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה); חיים ויצמן; הלורד בלפור; הנציב הבריטי העליון סֵר הרברט סמואל והמשורר חיים נחמן ביאליק. בנאומו אמר ביאליק: "כולם יודעים ומרגישים כי ברגע הזה הדליק ישראל על הר הצופים את הנר הראשון לחנוכת חיי רוחו".
בונים אוניברסיטה – 1933-1925
ב-1926 נפתח המכון למדעי המזרח.
בשנת 1927 התחוללה רעידת אדמה בארץ-ישראל, ובעטיה ניזוקו המעבדות ואולמות ההרצאה במכונים לכימיה ולביולוגיה. הנהלת האוניברסיטה החליטה להמשיך ולפתח את ההר, ולהפעיל מחדש את המכונים שנפגעו. אלה היו ימים של התחלה. הכיתות היו קטנות והסטודנטים עדיין מעטים. שיעורים רבים התקיימו בשעות אחר הצהריים, כדי שגם תלמידים שנאלצו לעבוד לפרנסתם יוכלו ללמוד. רבים מהם עבדו כפועלים בעבודות הבנייה בקמפוס.
את דמותה של האוניברסיטה בשנותיה הראשונות עיצב ד"ר יהודה לייב מאגנס, "הקנצלר", כפי שכּונה, לימים נשיאה הראשון של האוניברסיטה. נאומיו המסורתיים בפתיחת כל שנת לימודים הציגו את שלבי הצמיחה וההתפתחות של המוסד.
כדי להפוך ל"מרכז הכובד" המדעי בארץ ישראל, חיפשה האוניברסיטה פרופסורים מצטיינים מכל רחבי העולם שייאותו ללמד בתנאים חלוציים. האוניברסיטה אף גייסה סטודנטים בארץ ובעולם. בעבורם, האוניברסיטה הייתה היכל הדעת, אך גם נקודת אחיזה ציונית.
ב-1928 נחנך המכון למתמטיקה.
בקיץ 1928 הוחלט על ייסוד הפקולטה למדעי הרוח.
ב-1930 נחנך בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בבניין על שם דוד וולפסון.
ב-1932 החלו נטיעות ראשונות בגן הבוטני, סמוך למערות הקבורה מימי בית שני, בהן גם מערת ניקנור.
באותה שנה הוענקו תוארי המוסמך הראשונים לשלושה-עשר סטודנטים.
אוניברסיטת בר-אילן
בזכות איכות ההוראה, בזכות המדע והמחקר, בזכות הקמפוס המרהיב ואווירת הקהילה, בזכות השילוב המופלא בין העשרה יהודית למצוינות אקדמית. הנה כמה מהסיבות שבגללן כדאי ללמוד בבר-אילן:
איכות הלימודים בבר-אילן היא מהגבוהות שבאוניברסיטאות ישראל. אוניברסיטת בר-אילן משתבחת במרצים ובאנשי אקדמיה מעולים שמחויבים להעניק לסטודנט איכות גבוהה של הוראה, יחד עם יחס אישי וכלים לחשיבה עצמאית.
מאז הוקמה לפני 60 שנה, צמחה אוניברסיטת בר-אילן והתפתחה לתפארת. בד בבד הרחיבה האוניברסיטה את מסלולי הלימוד שלה, תוך התאמתם למגמות ולשינויים בישראל ובעולם ושמירה על מסורת של מצוינות. כמעט כל אחד יכול למצוא בה את מסלול הלימודים הרצוי לו.
אוניברסיטת בר-אילן מצטיינת במחקר ובפיתוח מתקדמים, ובהישגים מדעיים פורצי דרך. מכוני המחקר בבר-אילן מתפרשים על פני קשת רחבה של תחומים, בהם ננו-טכנולוגיה, פיזיקה, כימיה תרופתית, מתמטיקה, חקר המוח, מחשבים ורובוטיקה, מוסיקה, ארכיאולוגיה, משפטים, הלכה והגות יהודית.
בר-אילן היא האוניברסיטה היחידה בישראל שמשלבת בהצלחה מצוינות אקדמית ומחקר מתקדם לצד העשרה יהודית. הסטודנטים בבר-אילן זוכים להעשיר את עולמם הרוחני בפילוסופיה יהודית, בתולדות ישראל, בתנ"ך ובתלמוד.
אוניברסיטת בר-אילן פיתחה מסלול חונכות מיוחד עבור מועמדים משכונות ומאזורי פיתוח שלא עמדו בתנאי הקבלה הרגילים. בנוסף, בר-אילן מסייעת לתלמידים בעלי קשיי שפה ודואגת לקדם סטודנטים בעלי מוגבלויות – לקויי למידה, שמיעה, ראייה ונכים – ולפתח אצלם עצמאות אקדמית.
אחד מהמאפיינים של אוניברסיטת בר-אילן הוא תרומתה לקהילה וטיפוח סובלנות וערבות הדדית. הפקולטות השונות בבר-אילן מפעילות מגוון פרויקטים למען הקהילה בתחומי התמחותן, והסטודנטים שלוקחים בהם חלק זוכים בהתנסות מעשית, לצד סיפוק אישי והזדמנות לתרום לקהילה.
בזכות מיקומה הגיאוגרפי המרכזי מעניקה אוניברסיטת בר-אילן גישה נוחה לסטודנטים מאזורים רבים בארץ. הוסיפו לכך את הנגישות הנוחה לתחבורה הציבורית, שכוללת קווי אוטובוס מירושלים, מיישובי השפלה, מפתח תקווה וסביבותיה, מהשרון וממטרופולין תל אביב – וקבלו אוניברסיטה שקרובה אליכם.
הסטודנטים בבר-אילן נהנים ממגוון רחב של שירותים, בהם רשת אינטרנט אלחוטית, עמדות מחשב לשימוש אישי, ספריות ממוחשבות, שירותי למידה מרחוק ועוד. בנוסף, בתחומי הקמפוס תמצאו כל מה שצריך כדי לקיים שגרת יום נוחה – מינימרקט, בתי קפה, סניף דואר, סניף בנק, וגולת הכותרת – מעון יום לפעוטות.
כמוסד אקדמי שמאמין שסביבת הלימודים חשובה לא פחות מאיכות ההוראה, אוניברסיטת בר-אילן שוקדת בהתמדה על טיפוח קמפוס מרהיב, שמהווה סביבה מזמינה, הרמונית ומלאת השראה. על כך גם יעיד התואר "הקמפוס האקדמי היפה ביותר" שבו זכתה מטעם המועצה לארץ ישראל יפה. בנוסף, הוסמך הקמפוס כקמפוס ירוק בידי משרד להגנת הסביבה.
תואר מאוניברסיטת בר-אילן הוא במידה רבה כרטיס כניסה לשוק העבודה והבטחה לעתיד טוב ולקריירה מוצלחת. קרוב ל-100 אלף בוגרי בר-אילן השתלבו בשוק העבודה, ורבים מהם מצויים כיום בעמדות מפתח בחברה, בציבור, במערכות המשק, הכלכלה והביטחון.
אוניברסיטת אריאל
על אוניברסיטת אריאל בשומרון |
לא בכדי אוניברסיטת אריאל בשומרון היא המוסד היחיד בארבעים השנים האחרונות שקיבל מעמד של אוניברסיטה. האוניברסיטה הוקמה כמכללה בשנת 1982, וכיום לומדים בה כ-14,000 סטודנטים, מהם כ-10,500 לתואר אקדמי ב-28 תכניות לימוד לתואר ראשון ושני, המתקיימות בארבע הפקולטות (מדעי הבריאות, הנדסה, מדעי הטבע ומדעי החברה) ושני בתי הספר (ארכיטקטורה ותקשורת) בקמפוס. יתר התלמידים לומדים במרכז ללימודים קדם-אקדמיים ובמרכז לעיצוב ולטכנולוגיה (הנדסאים). בנוסף, פועלת בתל אביב יחידה ללימודי חוץ והמשך.
מבצעים מחקרים
באוניברסיטת אריאל בשומרון פועלים יותר מ-300 מדענים. רבים מהמדענים הם מהמובילים בתחומם בארץ ובעולם; כ-70 מהם פרופסורים המשלבים הוראה ומחקר, בתחומים שונים כגון רובוטיקה, אלקטרו-אופטיקה, גידול גבישים, טיפול בסרטן, פיתוח פולימרים, רעידות אדמה, לימודי הסביבה, אימונולוגיה ועוד. באוניברסיטה פועלים 15 מרכזי מחקר: המרכז לחקר המוח; המרכז למחקר ופיתוח רובוטיקה; המרכז לפיתוח אמצעי לחימה בטרור (Homeland security); המרכז לחקר חומרים; המרכז למו"פ אזורי – השומרון ובקעת הירדן; המרכז לאנרגיות משולבות; המרכז לחקר המזרח התיכון; המכון לחקר מדיה חדשה, חברה ופוליטיקה; המרכז הלאומי לפיתוח מקורות קרינה ויישומיהם (לייזר האלקטרונים החופשיים FEL) שהוא בעל מעמד של מוקד ידע לאומי-ארצי; המכון לחקר העדות היהודיות בקווקז ובמרכז אסיה ע"ש גרמן זכרייב; המרכז לפיזיקה יישומית ע"ש משפחת שלזינגר; המרכז לחקר הסרטן ע"ש פרופסור ישעיהו לנג ז"ל; המרכז למשפט ולתקשורת; המרכז לחקר רעידות אדמה; המרכז לחקר אלקטרו-אופטיקה.
סגל האוניברסיטה גייס מקרנות תחרותיות וגורמי תעשייה בשנת 2011 כ-10 מיליון דולר לטובת מחקר ופיתוח יישומיים. כיום, עם מגוון רחב של מחלקות לימוד אקדמיות, לצד מרכזי המחקר המגוונים, אוניברסיטת אריאל בשומרון מובילה בתחומים אקדמיים רבים. בחממה הטכנולוגית שליד האוניברסיטה מפותחים תוצרים ותהליכים טכנולוגיים מתקדמים, המבוססים בין השאר על פעילות מחקרית במעבדות המרכז. חממה זו מאפשרת לסטודנטים להשתלב בתכניות המחקר, ולרכוש ניסיון מעשי במחקר ובפיתוח עוד במהלך לימודיהם. מחקרים שבוצעו באוניברסיטת אריאל בשומרון בשנים האחרונות הביאו להקמת מספר ניכר של מפעלי הזנק (Start-up).
גאים בסטודנטים ובבוגרים
15,000 הסטודנטים באים מכל מגוון האוכלוסיות והרבדים המרכיבים את החברה הישראלית: חילונים לצד דתיים, עולים חדשים לצד ישראלים ותיקים, בני מיעוטים לצד יהודים. בהקשר הזה האוניברסיטה מהווה כור היתוך לכל שכבות החברה בישראל, המעיד, על אף חילוקי הדעות והשוני המנטאלי, התרבותי והאידיאולוגי, על יכולתה של האקדמיה לשמש בסיס להידברות ולקירוב לבבות. מקור גאווה הוא העובדה שבוגרינו משולבים בעמדות מפתח בחברות הגדולות והמובילות במשק, ורבים מהם ממשיכים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם.
עושים ציונות
לצד יעדיה האקדמיים, אוניברסיטת אריאל בשומרון מציבה לעצמה יעדים ציוניים-חברתיים. מתוך ראייה פרקטית ואידיאולוגית ומתוך רצון לספק את צורכי המשק, הכלכלה והחברה הישראלית, פיתח המוסד את המחלקות המבוססות על מקצועות ההנדסה, הטכנולוגיה והמדעים. כמו כן מפעילה האוניברסיטה מגוון רחב של פעילויות תרומה לקהילה, ובכללן מרפאות בתחומים שונים וסיוע לקבוצות אוכלוסייה מגוונות. בנוסף הוקמו כפרי סטודנטים, המהווים מוקדי התנדבות במרחב.
כיעד חברתי, הנהלת האוניברסיטה הציבה לעצמה את הנגשת ההשכלה הגבוהה לכול: מתן הזדמנות שנייה לאוכלוסייה עובדת לצד בני הפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית, עולים חדשים לצד בני מיעוטים, בעלי לקויות למידה לצד בעלי צרכים מיוחדים. האוניברסיטה מפנה משאבים עבור מערך תמיכה נרחב לסטודנטים הזקוקים לסיוע לימודי, אישי, כלכלי וטכני, העונה על מגוון צורכי הסטודנט באשר הוא. כיעד ציוני, נקלט באוניברסיטה אחוז ניכר של עולים חדשים, הן בקרב הסגל והן בקרב הסטודנטים, ולמעלה מ- 10% מהסטודנטים הם עולים חדשים ממגוון תפוצות. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לעולי אתיופיה, וכפועל יוצא מכך מספרם באוניברסיטה הוא הגבוה ביותר מקרב כל המוסדות להשכלה גבוהה.
המשך הגידול המהיר, תוך חתירה למצוינות אקדמית, מבססים את מעמד אוניברסיטת אריאל בשומרון כאוניברסיטת המחקר השמינית במדינת ישראל.