not memberg

 

דבר העורך

 וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ

;מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ,

שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה:

 

"שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים שֶׁמִּנָּה מֹשֶׁה…

"שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה" – שֶׁהוּא וָהֵם כֻּלָּם נִתְמַלְּאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁוְהֵם נִתְמַלְּאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵרוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה לֹא חָסֵר כְּלוּם;

כְּאָדָם שֶׁמַדְלִיק נֵר מִנֵּר: הַנֵּר דוֹלֵק וַחֲבֵרוֹ אֵינוֹ חָסֵר.

(במדבר רבה על במדבר ז, יג] 

 

דעות 36 מוקדש ל"חשבון נפש רוחני", ראשון מסוגו, על שחיקת המלאות הדתית והרוחנית בקרב חוגים רחבים בציבור ה"ציוני-דתי". לצד היחלשותו של המקף המפריד-מחבר בין הלאומיות לדתיות, צצו ועלו בשנים האחרונות מגמות חדשות בדתיות המודרנית – ברמה החברתית, המוסרית והפוליטית – מתוך קידוש ערכי הצדק, השוויון והחירות. אולם מגמות שונות קוראות כיום תיגר על ערכים אלה, בטענה שהם מאפילים על ערכי הרוח והרוחניות. האם עוד אפשר להדליק נר מנר מבלי שיחסר כלום? 

 

נתנאל לדרברג כותב על צמיחתן – בימים אלה – של חלופות דתיות, הממירות את החיבור הלאומי עם הציונות והמדינה בשיבה לאותנטיות דתית ובחידוש רוחני; מרדכי יאושזון מבקר את החסר המובנה בקרבת אלוהים אצל בני האורתודוקסיה הליברלית, ומציע הגדרה חדשה בדמות ה"חרדי-חילוני"; ד"ר משה מאיר מתאר טיפוס דתי אחר – "הדתי-החילוני": דמות דתית החפצה לכלול ולהכיל – זו לצד זו – שתי מלאויות שונות; דגם אחר מציע ליאור עמדי, הבוחן את מגבלות החירות המחסירה הייררכיה רוחנית, ומצביע על הצורך בהנהגה דתית מסוג שונה. תמורות רוחניות בשנים האחרונות עומדות גם במוקד שיחתו של יקיר אנגלנדר עם ד"ר יוני גארב, על חסידות וניו-אייג', מיסטיקה והלכה. 

 

עוד בגיליון: לרגל יום העגונה הבין-לאומי, שיצוין בתענית אסתר, מראיינת ענת סילברסטון אישה מסורבת גט, שהותרה מעגינותה אחרי שנים ארוכות; במדור האמנות מתפרסם מאמר ביקורת מאת דוד שפרבר על מגבלות היצירה במכללות הדתיות לאמנות, גם בחלוף שנים רבות של פריחה אמנותית; וד"ר ענת ישראלי ודבורה עברון כותבות על "ניגון של נשים" – מסורת חדשה של תפילה, שיחה ולימוד שמפתחת קבוצה המורכבת מנשים חילוניות ודתיות.                                                                                 

 בברכה,                                                                               

 אבישי בר-אשר