דבר העורך
בע"ה ה' ניסן התש"ז
לכבוד
המנהל והמורים
של בית-הספר
פה עיקות"ו
הנני מחויב להעיר את כ' על העניין דלהלן:
היום בשעות שלפה"צ, בעברי על פני ביה"ס והלאה לרחוב
יפו-בן-יהודה, ראיתי כי מתוך חבורת ילדים יוצאי ביה"ס פגעו איזה מהם, פעמים
ופעם, פגיעה שבגוף והתגרות גסה בערבים רוכלי-רחוב שעברו אז שם. פעמיים – יחד בשני
הערבים אחד צעיר ואחד זקן, שהיו משותפים בעניינם כנראה, התחל בצעיר והמשך בזקן
בגסות מיוחדת […]
נצטערתי ונתבישתי מאוד למראה-עיני זה […] איני יודע מי הם הילדים
האלה, מי הוריהם ומוריהם. יודע אני רק זה, שהם היו יוצאי ביה"ס. לא כולם – כל
חבורת הילדים יוצאי ביה"ס – עסקו באותה פגיעת-התגרות מגונה, אלא איזה מהם,
וכמדומני שגם מי מהם מחה נגד זה. אעפ"כ מציאות העובדה הזאת, שהכאיבתני
והעליבתני, כאמור, מחייבת אותי להעירכם על הצורך בשימת-לב חינוכית יתירה ומיוחדת
לבטול אפשרויות שכאלה, גם מצד עצמה של תורת היהדות ומוסרה וגם מצד הערך המעשי
היישובי והמדיני, של משמרת דרכי שלום ויחסי שכנים.
בכל כבוד ויקר
ובתוחלת קידוש השם לישע עמו ונחלתו
צבי יהודה הכהן קוק
מתוך: "שיחות הרב צבי יהודה
– שיחה מפי מורנו ורבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל,
ראש הישיבה המרכזית העולמית",
בעריכת הרב שלמה אבינר.
בחודשים האחרונים היינו עדים לכמה פרשיות
ציבוריות שבמרכזן היחס של החברה הציונית-דתית ורבניה אל אוכלוסיות שאינן יהודיות
המתגוררות במדינת ישראל. הבולטת שבהן החלה עם פרסום "מכתב חמישים
הרבנים", שבו חתמו רבני קהילות וערים על איסור השכרה ומכירה של דירות לערבים
ישראלים.
בין הפולמוסים, התגובות, הגינויים וההצדקות,
בגיליון שלפניכם ביקשנו להקדיש מחשבה מעמיקה ליחס שבין יהודים לגויים בציונות
הדתית ובחברה הישראלית. מטבע הדברים, הדיון בנושא רחב יריעה שכזה אינו יכול להגיע
לכדי מיצוי בגיליון אחד; עם זאת, ניסינו לשאול כמה שאלות בסיסיות, לעורר מחשבות
חדשות ולהעניק תשומת לב למתחים הבסיסיים המלווים את הנושא הסבוך הזה.
מאמרי הגיליון דנים ביחס ללא-יהודי באשר הוא,
ובכלל זה – גם ביחס של היהדות ושל הציונות הדתית לדתות אחרות. כוונתנו הייתה
להתרחק ככל האפשר מהשאלות הפוליטיות הישירות הכרוכות באירועים האחרונים, גם אם אין
הדבר אפשרי לחלוטין. תנועת "נאמני תורה ועבודה" הנה גוף א-פוליטי,
וקוראיו וכותביו של כתב העת דעות פזורים לאורך ולרוחב המפה הפוליטית. עם
זאת, דעות ו"נאמני תורה ועבודה" רואים עצמם כמחויבים לעקרונות הומניים
ודמוקרטיים, וביניהם המחויבות העמוקה לשמירה על כבודו ועל זכויותיו האנושיות
והדמוקרטיות של כל אדם במדינת ישראל. עקרונות אלו, הניבטים גם מתוך דבריו
המזועזעים של הרב צבי יהודה במכתבו לצוות מורי בית הספר (ובאים לידי ביטוי גם בעצם
יוזמתו לכתוב את המכתב), יונקים גם מתוך המסורת היהודית לדורותיה, כפי שהוא כותב: "גם
מצד עצמה של תורת היהדות ומוסרה וגם מצד הערך המעשי היישובי והמדיני של משמרת דרכי
שלום ויחסי שכנים".
הנה כי כן, המאמרים שלפניכם עוסקים בהיבטים
חברתיים, תאולוגיים, משפטיים, ספרותיים וחינוכיים של שאלת היחס לנוכרי ולדתות
אחרות. כאמור, יש להניח כי בעתיד עוד נידרש רבות לנושאים אלה. בשולי הדברים יש
לציין כי נושא חשוב אחד נעדר מן הגיליון, והוא היחס לעובדים זרים במדינת ישראל.
לסוגיה זו אנו מקווים להקדיש במה נרחבת ומפורטת בהקשרים אחרים בעתיד.
בברכת קריאה מהנה וחג אביב שמח,
עמרי שאשא
