בס"ד, כ"ד במרחשוון תשפ"ד, 8.11.2023 יוחנן בן יעקב, כפר עציון הרבנות הראשית איננה אוסרת על בנות להתגייס לצה"ל אמנון שפירא ז"ל ויוחנן בן יעקב בפוגרום שמחת תורה (7.10.2023), גילו הלוחמות גבורה, מסירות, כושר לחימה ותושייה בקרב. בהצדעה ללוחמות שנפלו בקרבות, ללוחמות שבשבי וללוחמות שממשיכות בלחימה, אני מבקש להציג את עמדת הרבנות הראשית בעניין […]
מסורתיים וציונות דתית – היש סיכוי לחיבור מחודש? האתגר של מועצת החמ"ד הוא לוודא שהחמ"ד פתוח לכולם ומפגיש את התלמידים עם מגוון של צורות חשיבה תורניות | מנכ"ל נאמני תורה ועבודה בטור מיוחד לכיפה מינוייה של מועצת חמ"ד חדשה מעלה מאז הקמתה את השאלה הגדולה האם הציונות הדתית היא מגזר המשתמש במוסדותיו לקידום הכלל, או שמא מדובר […]
התחרות בשוק הכשרות, אם תתממש, יחד עם השינויים המבניים האחרים שמוסדרים בחוק, עשויים יחד להביא לשיפור משמעותי בתחום הכשרות אחת המהפכות החשובות ביותר של השנים האחרונות ביחסי דת ומדינה היא מהפכת הכשרות. החוק, שעבר בכנסת בשנה האחרונה, מביא בשורה גדולה לשינוי בתחום הכשרות, תחום שסבל עד היום מהרבה מאוד ליקויים. העובדה שהמדינה הייתה זו שסיפקה […]
פניה דחופה לשר החינוך: התוספת התקציבית למוסדות החינוך החרדיים תעמיק את האפליה וחוסר השוויון במערכת החינוך ותביא לקריסת החינוך הממלכתי בישראל
פרופ' אביעד הכהן פנה בשם תנועת "נאמני תורה ועבודה" אל שר החינוך יואב קיש בעקבות הדיונים המתקיימים על הגדלת תקציבי מוסדות החינוך החרדיים.
בפניה מזכיר פרופ' כהן סעיף בחוק יסודות התקציב משנת 1985 שהחריג רשתות החינוך החרדי מחובת שיוויון. כבר אז ההחרגה בחוק יצרה הפליה כפולה – הפליה בוטה בין מוסדות הרשתות החרדיות לבין שאר מוסדות החינוך הממלכתיים במדינת ישראל שנדרשים לעמוד בשורה מחמירה של תבחינים גלויים ושוויוניים כתנאי לקבלת תמיכות, הן הפליה בוטה בין מוסדות חינוך המשתייכים לאחת מרשתות החינוך החרדיות לבין מוסדות חינוך חרדיים שאינם משתייכים אליהן.
בהסכמים הקואליציוניים כפי שפורסמו כלולות משמעויות רבות בתחומי הדת והמדינה החינוך והתקצוב, הן הישיר והן העקיף. לפי הסכמים אלה, צפויה הגדלה משמעותית של תקציבים מגזריים, ביטול הישגים רבים בתחומי הדת והמדינה וחיזוק מאסיבי של החינוך הפרטי שתוביל לפגיעה משמעותית בחינוך הממלכתי. במסמך זה סיכמנו את ההסכמות העיקריות בתחומים אלה ומשמעויותיהן. המסמך מחולק לפי מפלגות וסיעות, ומפרט אודות כל אחת מהן את ההסכמות שנקבעו בתחום הדת והמדינה, בתחום החינוך, ובסוגיות התקצוב המגזרי ותקצוב תחומי היהדות והתרבות.
בתחום הדת והמדינה המגמה המובילה היא ביטול תקנות וחקיקה שנועדו להציע פתרונות לבעיות הרבות הקיימות בתחום זה, ללא הצעת אלטרנטיבות ואפשרות לתחרות, והגדלה משמעותית בכוחה של הרבנות הראשית שנוקטת קו הלכתי מחמיר בכלל הסוגיות בתחום.
בתחום החינוך, מעבר לסעיפים העוסקים בהשוואת תקצוב, ניכרים המאמצים להשגת תיעדוף יתר של מוסדות חינוך חרדיים ומוסדות דתיים לאומיים הנחשבים פרטיים. כלל תוספות התקצוב בתחום החינוך יעמידו בסופו של דבר את תקציב המוסדות החרדיים והפרטיים מעל לתקציב החינוך הממלכתי. תעדוף היתר ייצור תמריץ להקמת מוסדות פרטיים רבים, קטנים ובלתי מפוקחים, שיובילו לתקצוב בלתי יעיל, ולפגיעה הן בחינוך הממלכתי הציבורי, והן ביעילות ותקצוב המוסדות הפרטיים עצמם. עוד בולטות ההטבות לעסקנים השונים, למשל העמותות והבעלים הפרטיים שמשכירים את המבנים למוסדות החינוך שיהנו מפטור מס משמעותי, יחד עם השקעה של המדינה בהשבחת נכסיהם עם מימון ההנגשה שלהם, זאת בנוסף למימון מלא של השכירות על ידי משרד החינוך.
שנאת רשעים והרעיון שלא לומר שלום ליהודי רשע מושרשים עמוק במסורת ישראל, אולם השאלה מיהו רשע, כבר זכתה לפרשנויות של גדולי ישראל שקבעו כי אין ליישם את היחס השלילי בזמננו. הרב רונן לוביץ' במאמר מיוחד
לפסק לחצו כאן: פסק דין חיילות – בית משפט עליון 12.2018
בארגון שיגרו מכתב לרב העיר ויו"ר המועצה הדתית ודרשו לבטל את הזמנתו של איתן גינזבורג, לתפילה חגיגית לרגל יום העצמאות בשבת הקרובה, "נמנה באופן מוצהר על אלה הרומסים ברגל גסה את ערכי המשפחה היהודית"
אוכלוסיות רבות בישראל, לצד אנשי הדור השלישי, פחות חשים את הקושי שבאסון הנורא כפי שחווים הניצולים עצמם. לאור זאת, מציע הרב סנדרס להפחית את הנכחת השואה ולהתמקד יותר בזיכרון
בנסיון לעצור את העלייה בשיעורי הגיוס של הבנות הדתיות, מנסים בארגון "חותם" אמצעי שכנוע חדשים ומתריעים מפני חוסר יכולתן לשמור נגיעה
בצבא טענו שבשנים האחרונות גדל מספר המתגייסות, אך נתון אחר שנמסר מאגף כוח האדם מעמיד את הקביעה הזאת בספק
הכרעה חשובה עומדת לפתחן של תלמידות כיתות י"א וי"ב בחינוך הממלכתי דתי – ההחלטה אם להתגייס לצבא או ללכת לשירות הלאומי. ההחלטה בדבר מסלול השירות (צבאי או לאומי) היא אחת ההחלטות הראשונות שהן מקבלות בחייהן הבוגרים מתוך עצמאות. ההחלטה מושפעת מהאופן שבו הן תופסות את זהותן ובה בעת משפיעה על המשך עיצוב זהותן.
רוב מכריע של הרבנים, וגם מנהל החינוך הממלכתי דתי, מתנגדים לשירות צבאי של נשים. אף על פי כן, על פי הערכות שונות כ-%25 מבוגרות החינוך הממלכתי דתי מתגייסות לצה"ל בשנים האחרונות.
תקציר התיזה
עבודת התזה הנוכחית עוסקת במשמעות החוויה הצבאית בחייהן הבוגרים של נשים דתיות לאומיות בישראל. הנשים הדתיות הבוחרות להתגייס הינן חריגות ביחס למרבית נשות הציונות הדתית, אשר משרתות בשירות לאומי. שיערתי כי התנגדותן זו של הנשים ביחס להסללה המגדרית הרווחת במגזר הדתי, בעודן צעירות, עשויה לטמון בחובה התנגדויות ומשמעויות נוספות. ביחס להקשר זה, בחנתי את המשמעות לאורך זמן של הבחירה להתגייס, וכן את עיבוד החוויה הצבאית מנקודת מבטן של הנשים כנשים בוגרות המתמרנות את דרכן במשטרי המגדור בחברה הדתית בה הן משוקעות. במטרה להגיע להבנה יותר מלאה של חווית תמרון זו בחייהן הבוגרים, נעזרתי בנרטיבים הרטרו-ספקטיביים אודות חוויותיהן של הנשים כחיילות דתיות. שאלות המחקר העיקריות היו לגבי משמעותו של הפרק הצבאי וההתנסות הצבאית בחייה הבוגרים של האישה הדתית בישראל: מהן בטוייה וגלוייה השונים בחיי היום יום שלה, כיצד החוויה עיצבה את בחירותיה המקצועיות, את עמדותיה לגבי דת ומגדר, ואת הפוליטיקה הפמיניסטית/מגדרית שלה בחייה הבוגרים. יתרה מזו, מנקודת מבטה הפרטיקולרית של האישה, ניתו יהיה להשליך על הצירים המצטלבים: דת, מגדר וצבא, המעצבים את חוויתה.
אל מול הטענה לפיה הרבנות הראשית התנגדה מאז ומעולם לגיוס בנות, מתגלה מסמך של הרב הראשי אונטרמן ז"ל, שדווקא מאפשר גיוס נשים מועצת הרבנות הראשית הבהירה שוב בחודש האחרון כי העמדה ההיסטורית של הרבנות הראשית היא להתנגד באופן מוחלט לגיוס בנות דתיות לצה"ל. אולם מסמך עליו חתום מזכירו של הרב הראשי האשכנזי איסר יהודה […]
לא צריכה לצאת קריאה ציבורית של "הטובות לשירות הצבאי". כל שצריכה להתקבל היא לגיטימציה לבחירותיהן ורצונותיהן – גם לאפשרות של תרומה למדינה דרך שירות צבאי.
הנדון: נתינת במה הוגנת בנושא הכוון בנות י"ב לאחר סיום הלימודים
כמידי שנה בשנה עולה מחדש סוגיית נתינת הבמה לגופים שונים הבאים לעזור לבנות י"ב להחליט בדבר עתידן.
במחקר שפירסמנו לפני כשנה סקרנו את המגמות השונות בקרב בוגרות כיתה י"ב בחמ"ד: כרבע מבוגרות החמ"ד משרתות בצה"ל, ו -75% מהבנות המשרתות בשירות הלאומי מסתפקות בשנת שירות אחת ואינן ממשיכות לשנה שנייה. בוגרות רבות של החמ"ד משרתות בתפקידים הנחשבים כאיכותיים ובהתאם לכך גם אחוזי הקצונה בקרב בוגרות החמ"ד הינם גבוהים בהרבה מהממוצע הצה"לי. תופעה זו מלמדת על השינוי בסוג בוגרות החמ"ד המתגייסות לצה"ל עליו הצביעו פעילות עמותת אלומה: עלייה באחוז המתגייסות דווקא בקרב בנות האולפנות והתיכונים היוקרתיים.
כמו כן, עמדנו על המאבק המתנהל בתוך החמ"ד על הזכות לעמוד מול הבנות בבתי הספר: גורמים מסוימים במוסדות החמ"ד מתנגדים לגיוס הבנות לצה"ל וחוששים כי כניסה של גורמים המזוהים עם השירות הצבאי לבתי הספר תיתן לגיטימציה לגיוס, ומנגד אנשי הצבא ופעילים העוסקים בעניין טוענים כי בלאו הכי רבות מבוגרות החמ"ד מתגייסות, כך שהמדיניות של בתי הספר פוגעת בסופו של דבר בבנות עצמן ומעלה את הסיכויים שהן ישרתו בתפקיד שאינו מביא לידי ביטוי את יכולותיהן (לטענת גורמי הצבא) או שאינו תואם את עולמן הדתי. ככל הנראה, מאבק זה רק הולך להתגבר בשנים הקרובות, ולאור הנתונים השונים שהצגנו, הצענו שהגיע הזמן לחשיבה מחודשת על הנושא במינהל החמ"ד.
מחקרו של אריאל פינקלשטיין 'החינוך הממלכתי דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים', תשרי תשע"ג.
פרק חמישי 'לאן ממשיכות בוגרות החמ"ד- צבא ושירות לאומי'.
לקריאה- היכנסו לידיעה
בפרק זה סקרנו את המגמות השונות בקרב בוגרות כיתה י"ב בחמ"ד וראינו פער משמעותי בין ההכוונה בחמ"ד ובין המציאות בשטח. בעוד הקווים המנחים של החמ"ד טוענים כי "החמ"ד יחנך את תלמידיו לחובת שירות פעיל בצה"ל ואת תלמידותיו לשירות לאומי התנדבותי בן
שנתיים", בפועל הראנו כי פחות מ-20% מבוגרות החמ"ד עומדות ביעד זה: מחד, כרבע מבוגרות החמ"ד משרתות בצה"ל, ומאידך כ-75% מהבנות המשרתות בשירות הלאומי מסתפקות בשנת שירות אחת ואינן ממשיכות לשנה שנייה.
