רק בנים? דרושות חזניות בגני החמ"ד

לא באתי לשכנע אתכם להסכים עם תופעת המניינים האורתודוקסים השוויוניים. אני לא מתכחשת להבדלים בין המינים וכשומרת הלכה אני מאמינה בנחיצות ההפרדה בזמן התפילה. עם זאת, באתי לדבר על חינוך בנות למחויבות דתית. חינוך שמתחיל בגיל הרך.

אני לא זוכרת אם הייתי חזנית בגן, וגם אין לי שום תמונה בזיכרון של התנהלות התפילה בכיתות א' ב', מה שאני כן זוכרת זו הרגשה חזקה שאני רוצה להיות כמו אבא. לקחת סידור ביד בערב שבת, ללכת לבית הכנסת ולשבת קרוב לבימה. קרוב לחזן. קרוב לארון הקודש. קרוב לה'. להתפלל את כל התפילה ולחזור איתו הביתה לאמא ואחותי שחיכו שם וערכו בינתיים את שולחן השבת.

ברור שאת מעשיי נאלצתי להפסיק כשקצת גדלתי ואבא הסביר שזה כבר לא מתאים שאשב איתו. מבט אל המחיצה מאחורה הבהיר לי ששם אני לא יושבת וכך הפסקתי לפקוד את בית הכנסת לתקופה ארוכה.

ילד אסור, ילד מותר, ילד פה וילד שם

פרופ' שרה סמילנסקי, במחקריה, מצאה שילדים בגיל הרך יודעים לאבחן ולקטלג היטב בין מצבים שונים גם בתוך משפחתם הגרעינית. ילד יודע בדיוק שבבית של סבתא אחת שלו מותר לעלות עם הנעלים על הספה ואילו אצל סבתו האחרת זה אסור בתכלית האיסור…

דוגמא לשילוב יפה של מסורתיים וחילונים עם ילדי ה"כיפות הסרוגות". מצאנו בגן הילדים ביישוב ניר עציון בו לומדים ילדים רבים מהיישוב עין הוד. כולם מכבדים אלו את אלו ומבקרים אחד בביתו של חברו. מפליא לראות עד כמה ילדים רכים יודעים להבחין בין אורחות חייהם לאלו של ילדים אחרים.

ילדים מקבלים בטבעיות רבה את אורח חייהם ואת מציאות חייהם ולומדים להכיר גם מציאות אחרת.

דווקא בעולמם של ילדים רכים רב המשותף על הנפרד.

הדרך בה נתווך לילד, נשדר לו עקרונות ותהליכי חיים, יהוו אבן דרך לעתיד. כשלא נסתגר ונתבדל אולי נצליח לקרב ילדים קטנים, ודרכם אם הוריהם, אל היהדות והמסורת. כך גם נְזַכֶּה ילדים רכים בלימוד קריאת שמע, תפילה וברכות. ובזכות תינוקות של בית רבן נוכל להפוך את תורת ישראל למשמעותית לכלל עם ישראל.

חינוך לגיל הרך

 

פורסם ב 'להיות אשה יהודיה' כרך רביעי.

גן הילדים כמראה חברתית – 'תקרת הזכוכית' בגן הדתי
שולמית מנצורה

ילד אסור, ילד מותר, ילד פה וילד שם

"הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ"  (עמוס ג,ג)

השפעה רבה יש לתרבות, למדיניות הכלכלית והחברתית על המשפחה הדתית ועל המסגרות החינוכיות הממ"ד.

גיל חינוך

פרק שני – גיל חינוך

 

לאחר שבררנו בפרק הקודם את מצבו ההתפתחותי של הילד בגיל הגן ע"פ התיאוריות הפסיכולוגיות השונות, נבקש לעמוד בפרק זה על המבט היהודי בנוגע לגיל המדובר. הנה מתברר, שאף במקורות היהדות נחשבות השנים 3-6 לתחום הזמן בו נקרא הילד (או ליתר דיוק – נקראים הוריו) להיכנס לעולם של חינוך תורני, הידוע בכינויו "גיל חינוך". על מושג זה נרחיב בפרק שלפנינו.

חינוך למצוות בין אדם למקום

פרק רביעי – חינוך למצוות בין אדם למקום

 

פרק זה מהווה השלמה לפרק הקודם, ועוסק גם הוא בעניין עולם המצוות בחינוך הילד הדתי. בפרק זה נחפש את השבילים לחינוך הילד הדתי במצוות בין אדם למקום. נציג את הקשיים הקיימים בשל הרמה ההתפתחותית בה מצוי הילד, ולאור זאת נציג את דרכי העבודה והחינוך. ההתייחסות לאמונה בה' ולעולם הרוחני של הילד תידון בפרק הששי בעבודה.

גן הילדים הממ"ד בעולם משתנה

גן-הילדים הממ"ד חייב לספק סולם שבו עולים וצומחים כשרונותיהם של תלמידינו ומתגבשים מבחינה רעיונית בדרכו של החמ"ד. החינוך הדתי מבוסס על יראת שמים וחינוך למצוות ולאהבת ה'.

החינוך למצוות בגן הילדים הממלכתי דתי

לשמה, ומתוך שלא לשמה בא לשמה – החינוך למצוות בגן הילדים הממלכתי דתי
(בשדה חמד, גיליון 1, תשנ"ז)


"כי נער קטן הביאוהו אצל המלמד ללמדו תורה, וזהו הטוב הגדול לו לעניי מה שישיג מן השלמות. אלא שהוא למיעוט שניו וחולשת שכלו, אינו מבין מעלת אותו הטוב, ולא מה שיגיעהו בשבילו מן השלמות. ולפיכך, בהכרח יצטרך המלמד שהוא יותר שלם ממנו, שיזרז אותו על הלימוד בדברים שהם אהובים אצלו לקטנות שניו, ויאמר לו: קרא – ואתן לך אגוזים, או תאנים."

הרמב"ם, בהקדמה לפרק חלק, מושל משל זה בעוסקו בדרכים החינוכיות ובשיטות להוראת דרכי התורה. הרמב"ם בוחר במשל זה להביא את סיפורו של "נער קטן", ובכך פותח צוהר אל עולם החינוך בגיל הרך. בהמשך דבריו מציין הרמב"ם כי אותו נער קטן, "למיעוט שניו וחולשת שכלו אינו מבין מעלת אותו הטוב, ולא מה שיגיעוהו בשבילו מן השלמות."

מראה מראה שכל הקיר- מי היפה בכל העיר?

כולנו גדלנו על סיפור "סינדרלה", על ניצחון יופייה של לכלוכית על אחיותיה המכוערות. העמידה מול המראה והדו-שיח עם הבבואה המשתקפת בה ממחישה איך כבר בגיל הרך מעצבות אגדות הילדות את תפיסת עולמנו. אנו מתוודעים אל חשיבות היופי והחן, ואל הליכתם יד ביד עם תכונות כמו טוב לב, חוש צדק ואצילות נפש.