מאמר- כולם עוסקים בשכר הלימוד הגבוה בתיכונים. ומה עם החינוך היסודי?

וטלת על מנהיגי הציבור הדתי האחריות לתגמל ככל שניתן, בדרכים שונות ומגוונות, דווקא את בתי הספר היסודיים בהם לא גובים תשלומי הורים, או גובים פחות. יש לדאוג במכוון לכך, שלבתי הספר השונים מתקבלים טעוני טיפוח ובעלי מעמדות שונים באופן שווה. בנוסף לכך, במקומות בהם ההורים מעונינים בתגבור תורני או העשרתי נוסף, מומלץ לעשות זאת, ככל שניתן, כפעילות אחה"צ אשר נפרדת מסדר היום הרגיל של המוסד. גם אז, יש להחיל את כללי התמיכה והעזרה לכל משפחה ומשפחה שחפצה בכך. הפרדה שכזו, בין שעות הלימוד הרגילות לבין פעילות הנעשית לאחר סיום הלימודים כסוג של צהרון לפי בחירת ההורים, עשויה להשאיר יחד את כלל האוכלוסיות, ולקיים את חובתנו האמונית והמוסרית.

ילד אסור, ילד מותר, ילד פה וילד שם

פרופ' שרה סמילנסקי, במחקריה, מצאה שילדים בגיל הרך יודעים לאבחן ולקטלג היטב בין מצבים שונים גם בתוך משפחתם הגרעינית. ילד יודע בדיוק שבבית של סבתא אחת שלו מותר לעלות עם הנעלים על הספה ואילו אצל סבתו האחרת זה אסור בתכלית האיסור…

דוגמא לשילוב יפה של מסורתיים וחילונים עם ילדי ה"כיפות הסרוגות". מצאנו בגן הילדים ביישוב ניר עציון בו לומדים ילדים רבים מהיישוב עין הוד. כולם מכבדים אלו את אלו ומבקרים אחד בביתו של חברו. מפליא לראות עד כמה ילדים רכים יודעים להבחין בין אורחות חייהם לאלו של ילדים אחרים.

ילדים מקבלים בטבעיות רבה את אורח חייהם ואת מציאות חייהם ולומדים להכיר גם מציאות אחרת.

דווקא בעולמם של ילדים רכים רב המשותף על הנפרד.

הדרך בה נתווך לילד, נשדר לו עקרונות ותהליכי חיים, יהוו אבן דרך לעתיד. כשלא נסתגר ונתבדל אולי נצליח לקרב ילדים קטנים, ודרכם אם הוריהם, אל היהדות והמסורת. כך גם נְזַכֶּה ילדים רכים בלימוד קריאת שמע, תפילה וברכות. ובזכות תינוקות של בית רבן נוכל להפוך את תורת ישראל למשמעותית לכלל עם ישראל.

למה שלחתי את ילדי לממד?

ללמוד יחד, עולם קטן, ניסן תש"ע.

 

 

 

אם הייתי שר החינוך, הייתי מכנס מסיבת עיתונאים יחד עם השר להגנת הסביבה ומכריז על בתי הספר הממ"ד האינטגרטיביים כשמורות טבע. תהליכי ההתכנסות שעוברים על הציבור הדתי לאומי, המתאפיינים בהקמת יישובים ושכונות לדתיים בלבד, גרמו לכך שבתי הספר הממ"ד האינטגרטיביים הולכים ונכחדים מנופה של מערכת החינוך הדתית לאומית. התרבות צורות ההתיישבות ההומוגניות והתעבותן, המעיטה את הסיכויים שתלמיד מסורתי ממוצא מזרחי יחלוק שולחן משותף עם תלמיד מבית תורני וממוצא אשכנזי.
לשמחתי, זוכים ילדיי ללמוד בשמורת טבע כזו.

הרב ביגמן: חובה הלכתית להישאר בטקסים הכוללים שירת נשים

לאור סערת שירת הנשים בצה"ל, פוסק ראש ישיבת מעלה גלבוע לתלמידיו: כבוד הבריות דוחה איסור דרבנן ועל כן יציאה מופגנת מאירוע שכולל שירת נשים – אסורה על פי ההלכה.
ישנה חובה הלכתית להישאר בטקסים הכוללים שירת נשים בצה"ל, זאת מפני שיציאה הפגנתית מהטקסים היא התנהגות שאיננה הולמת בני תורה והיא אסורה על פי ההלכה בשל פגיעתה בכבוד האדם – כך פוסק ראש ישיבת מעלה גלבוע, הרב דוד ביגמן, במכתב פנימי שהעביר לתלמידיו המשרתים בצה"ל.

חינוך לגיל הרך

 

פורסם ב 'להיות אשה יהודיה' כרך רביעי.

גן הילדים כמראה חברתית – 'תקרת הזכוכית' בגן הדתי
שולמית מנצורה

ילד אסור, ילד מותר, ילד פה וילד שם

"הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ"  (עמוס ג,ג)

השפעה רבה יש לתרבות, למדיניות הכלכלית והחברתית על המשפחה הדתית ועל המסגרות החינוכיות הממ"ד.

איזה יומן יש לילד/ה שלי? כתבת צרכנות

חשוב לציין כי רכישה זו אינה תלויה במשרד החינוך, אין בה חובה, ולמעשה היא תלויה בהחלטת כל בי"ס ובי"ס.

על כן, ראוי כי אנו כהורים, נשים לב לתכני הלימוד של ילדינו ובהתאם נפעל יחד עם הנהלת בית הספר, על מנת לבחור את היומן המתאים לילדינו.

גיל חינוך

פרק שני – גיל חינוך

 

לאחר שבררנו בפרק הקודם את מצבו ההתפתחותי של הילד בגיל הגן ע"פ התיאוריות הפסיכולוגיות השונות, נבקש לעמוד בפרק זה על המבט היהודי בנוגע לגיל המדובר. הנה מתברר, שאף במקורות היהדות נחשבות השנים 3-6 לתחום הזמן בו נקרא הילד (או ליתר דיוק – נקראים הוריו) להיכנס לעולם של חינוך תורני, הידוע בכינויו "גיל חינוך". על מושג זה נרחיב בפרק שלפנינו.

חינוך למצוות בין אדם למקום

פרק רביעי – חינוך למצוות בין אדם למקום

 

פרק זה מהווה השלמה לפרק הקודם, ועוסק גם הוא בעניין עולם המצוות בחינוך הילד הדתי. בפרק זה נחפש את השבילים לחינוך הילד הדתי במצוות בין אדם למקום. נציג את הקשיים הקיימים בשל הרמה ההתפתחותית בה מצוי הילד, ולאור זאת נציג את דרכי העבודה והחינוך. ההתייחסות לאמונה בה' ולעולם הרוחני של הילד תידון בפרק הששי בעבודה.

גן הילדים הממ"ד בעולם משתנה

גן-הילדים הממ"ד חייב לספק סולם שבו עולים וצומחים כשרונותיהם של תלמידינו ומתגבשים מבחינה רעיונית בדרכו של החמ"ד. החינוך הדתי מבוסס על יראת שמים וחינוך למצוות ולאהבת ה'.

החינוך למצוות בגן הילדים הממלכתי דתי

לשמה, ומתוך שלא לשמה בא לשמה – החינוך למצוות בגן הילדים הממלכתי דתי
(בשדה חמד, גיליון 1, תשנ"ז)


"כי נער קטן הביאוהו אצל המלמד ללמדו תורה, וזהו הטוב הגדול לו לעניי מה שישיג מן השלמות. אלא שהוא למיעוט שניו וחולשת שכלו, אינו מבין מעלת אותו הטוב, ולא מה שיגיעהו בשבילו מן השלמות. ולפיכך, בהכרח יצטרך המלמד שהוא יותר שלם ממנו, שיזרז אותו על הלימוד בדברים שהם אהובים אצלו לקטנות שניו, ויאמר לו: קרא – ואתן לך אגוזים, או תאנים."

הרמב"ם, בהקדמה לפרק חלק, מושל משל זה בעוסקו בדרכים החינוכיות ובשיטות להוראת דרכי התורה. הרמב"ם בוחר במשל זה להביא את סיפורו של "נער קטן", ובכך פותח צוהר אל עולם החינוך בגיל הרך. בהמשך דבריו מציין הרמב"ם כי אותו נער קטן, "למיעוט שניו וחולשת שכלו אינו מבין מעלת אותו הטוב, ולא מה שיגיעוהו בשבילו מן השלמות."

פזמונסניף נפרד לבנות

הורים לחניכי בני עקיבא בגבעת שמואל מוחים נגד קיומה הערב של תחרות הזמר השנתית בהפרדה מלאה, וכותבים למזכ"ל: "להפרדת יתר יש מחיר חינוכי דווקא בתחום הצניעות". יוזמת העצומה ל-ynet: "מדובר במגמה שמוביל מיעוט חרד"לי. איפה התנועה בה גדלנו?". בני עקיבא בתגובה: "זהו סניף גדול ומגוון בדעותיו. פועלים להקמת סניף נוסף"
קובי נחשוני , פורסם: 08.07.08

מראה מראה שכל הקיר- מי היפה בכל העיר?

כולנו גדלנו על סיפור "סינדרלה", על ניצחון יופייה של לכלוכית על אחיותיה המכוערות. העמידה מול המראה והדו-שיח עם הבבואה המשתקפת בה ממחישה איך כבר בגיל הרך מעצבות אגדות הילדות את תפיסת עולמנו. אנו מתוודעים אל חשיבות היופי והחן, ואל הליכתם יד ביד עם תכונות כמו טוב לב, חוש צדק ואצילות נפש.