פעולה לשבת – פנחס- לשמור על הקביעות
האם יש תועלת במנהג אחד בחיים שלא מוותרים עליו בשום אופן? פרשת השבוע וחז"ל מלמדים אותנו שכן!
האם יש תועלת במנהג אחד בחיים שלא מוותרים עליו בשום אופן? פרשת השבוע וחז"ל מלמדים אותנו שכן!
חג שבועות מגיע ואיתו קבלת התורה. בחג שבועות אנו מקבלים מחדש את התורה, נזכרים במתנה הגדולה שקיבלנו ומה היא בשביל החיים שלנו. כמו שבלי מים אי אפשר לחיות, גם התורה היא מכוננת את החיים ובלעדיה אנחנו ריקים ומיובשים.
רבי שמעון בר יוחאי, שנחגוג הערב את ההילולה שלו וכשנדליק מדורה, מסמן לנו את הבערה והדבקות בקודש. ל"ג בעומר זה זמן טוב גם לשמחה וגם לשאלה הפנימית – במה אני יכול לגדול בקודש השנה?
מה זה להיות קדוש? פרשת השבוע מלמדת אותנו שהקדושה היא לא בהתבדלות דווקא אלא בעשיה פשוטה בתוך החברה ובתוך היום יום, במצוות בין אדם לחברו.
לפעמים אנחנו רואים אנשים שמתווכחים על אמת מאוד גדולה. כל אחד רוצה לשכנע בדעתו – ואז מתוך הלהט של האמת מתרחשת פגיעה בחבר שלידינו. אנחנו צריכים לזכור שגם בהליכה אחרי רעיונות גדולים, יש הרבה דברים קטנים שצריך להתחשב בהם
מה יכול לשלוח אותנו היום לחשבון נפש באמצע החיים? לא צריך לחכות לסימן. אפשר כל יום לקחת לעצמנו כמה דקות לבד, לחשוב עם עצמנו: מה עשיתי טוב היום? מה עשיתי היום שהיה לא בסדר והיכן אני יכולה לתקן את עצמי מעט, כדי שאהיה יותר טובה מחר?
למה בני ישראל מצטווים במצווה הראשונה שלהם לקדש את החודש? מה זה קשור אלינו היום? מסע בעקבות משמעות הזמן אצל עם עובדי ה'
"החודש הזה לכם" – הקב"ה מצווה את ישראל במצווה הראשונה שלהם והיא מצוות קידוש הלבנה, להתחיל לספור לעצמם זמן אחר משאר העולם. מהי משמעות המצווה הזו?
השבת נדבר על מצוות – האם קל לנו עם המצוות שה' נתן לנו? האם יש לנו מצוות שקשה לנו יותר לקיים? איך אפשר לעזור לעצמנו להצליח לקיים מצוות גם כשקשה לנו?
בפורים אנחנו נפגשים בהמן הרשע – שהיה מזרע עמלק. עמלק באים לישראל כשהם חלשים, בדרך, לא במצב יציב ובמקום לעזור להם הם מתקיפים אותם. הפתרון לחולשה הזאת – היא האחדות. גם היום אנחנו במלחמה קשה מול אויבים, ואנחנו רואים בשטח שמה שהכי מחזק אותנו זה הכוח הפנימי שנובע מאחדותנו. סיפור מגילת אסתר מזכיר לנו כמה האחדות חשובה, איך היא יכולה לקרוע כל גזרה קשה ורעה. נתכוונן גם אנחנו, לקרוע גם את הגזרה הקשה והרע של המלחמה עם עזה, בכמה שיותר אחדות בתוך העם וקירוב לבבות.
: הקרבה היחסית השנה בין פרשת פקודי לבין חג הפורים מאפשרת לנו לחשוב מחדש – מה בפורים אני יכולה לעשות כדי לחבר את החוץ לפנים? לתקן במעשים? פורים זהו חג של הזדמנות. חג עם המון תשומת לב לחברים ולמשפחה ובכלל לסביבה, שבה אני יכול/ה לאפשר לעצמי לחשוף חלק מהלב בשביל לחזק חברות, לבקש סליחה ולתקן.
כדי להיות חלק מהכלל – כדי להיות מי שמספר את הסיפור הציבורי, משפיע על סדר היום הציבורי, צריך לתרום ולעשות למען הכלל. העשיה הזאת למען הכלל היא מה שמאפשר את היות האדם הפרטי חלק מהציבור, ולקבל חלק מהזכויות של הציבור.
עגל הזהב הוא התזכורת שלנו לא לרדת לעולם החומריות הטבעי אלא לעלות למעלה, לה' – לקבל את לוחות הברית ואת התורה. גם על הרוח אנחנו צריכים להתאמץ. לעבוד קשה כדי להצליח לקבל באמת את הלוחות.
מלבוש הכהנים אפשר ללמוד כמה חשובה הצורה החיצונית שלנו, איך שאנחנו נראים ומתנהגים. כל אדם יכול להשתנות לטובה אם מקבל על עצמו התנהגות חיובית, דיבור טוב ומחזק והתנהלות נכונה ומיטיבה
הקב"ה מבקש מהאדם שיהיה פעיל, שיהיה שותף. בניית המשכן וההשקעה בו היוו דרך של עם ישראל ליצור קשר עם הקב"ה, להתחייב אליו ולהרגיש שייכים אליו. גם בחיים שלנו הדרך ליצירת אהבה היא אכפתיות, רצון להתקשרות והשקעה מתאימה
: אלוקים לא רחוק מאיתנו. הוא קרוב. הוא נפגש איתנו. כיצד? דרך המצוות. במעמד הר סיני נתנו לנו צירוף חוקים. לכאורה אנחנו יכולים להסתכל על זה בחוסר התלהבות ובשעמום אבל האמת היא שצירוף החוקים 'היבש' הזה הוא גם יכול להיות בשבילנו עבודת השם מרגשת של ממש….
האם יש עבודה זרה בדורנו? אם כן מה היא? ומה אפשר לעשות כדי להימנע ממנה? פעולה מיוחדת לעשרת הדברות
אלוהים נתן לנו המון כוח של יצירת קדושה בחיים שלנו. למרות שאנחנו רק בני אדם המעשים שלנו והדיבורים שלנו ממש יכולים ליצור מציאות של קדושה. מה עושים עם ההבנה הזאת שיש לנו כוח לקדש במעשים שלנו???
בפרשת שמות אנחנו מכירים לראשונה את משה רבינו, כתינוק, ונקרא על תחנה משמעותית ביותר בחייו, התחנה בה הוא נמשה מהמים, ולפיכך נקרא בשמו: משה. מה המשמעות של השם הזה?
עלינו להתבונן היטב בדברים הקורים לנו. עשרה בטבת והמלחמה הקשה שעוברת על עם ישראל ומדינת ישראל מולידה את הצורך והחשיבות להתבונן, לשוב בנו ממעשינו הרעים, לא לחזור לאותה נקודה שהיינו בה לפני שמחת תורה תשפ"ד. עלינו לחשוב ולהתבונן מה אנו יכולים לקבל על עצמנו לעשות אחרת. לפני שיגיע ט' באב.