אריאל הורוביץ

טקסי חיים: ירושה אחראית • פרידה חייו של האדם היהודי מוקפים טקסים מכל עבר: לידתו ומותו ארוגים בטקסים שמבקשים לתת פשר לאירועים הללו; גם אירועים שקשורים לזוגיות, ללידה ולכניסה אל הקהילה מצוינים בטקס, שמרומם את המומנטים הללו ומעניק להם הקשר ריטואלי. בבואנו להקדיש גיליון לטקסי חיים, עמדו בפנינו שתי שאלות: האחת – אילו טקסים חדשים […]

כותרת המשנה של הגיליון שלפניכם, "מחשבות ביקורתיות", מבטאת משהו מן האתגר שניצב בפנינו בבואנו לעסוק בנושא הטעון של חילון וחילוניות. שיח על חילוניות בחברה הציונית-דתית מתאפיין בדרך כלל באחת משתי צורות: הכלה פטרונית של החילוניות, מעין חיבוק-דוב שמזהה ניצוצות של קדושה בחילוני ומבקש "לרומם" אותו; או לחלופין – צורה שנפוצה בשנים האחרונות בזרמים הליברליים של […]

היום זה נשמע כמעט דמיוני, אך לפני כעשר שנים בלבד, נושאים כמו זכויות עובדי קבלן, נגישות לבעלי מוגבלויות וסחר בבני אדם היו מן הנושאים המדוברים ביותר בחברה הדתית, בוודאי באגפים הליברליים שלה. תנועת "במעגלי צדק", שהוקמה ב-2004 על ידי חבורת צעירים אידיאליסטים בני הציונות הדתית, הייתה אז בשיא פעילותה; בכנסת כיהנו חברי המפלגה הדתית-לאומית שהוכתרו, […]

  כָּכָה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֲנִי רוֹצֶה לְקַבֵּל פְּנֵי שַׁבָּת הַמַּלְכָּה. לְגוּפִי בְּגָדִים שֶׁל יוֹם יוֹם וְגוּפִי, אִם בִּכְלָל, אֵינֶנּוּ חָזָק בִּכְלָל וְגַם הַנֶּפֶשׁ לא. כָּכָה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אִם אֲקַבֵּל פְּנֵי שַׁבָּת הַמַּלְכָּה וְהָיוּ הַבְּגָדִים לְגוּפִי שֶׁל יוֹם יוֹם וְגוּפִי אֶפְשָׁר חַלָּשׁ יוֹתֵר מֵרִגְשָׁה אֲבָל הַנֶּפֶשׁ לֹא. כָּכָה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עוֹדֶנִּי הוֹלֵךְ אִם תְּקַבֵּל […]

    ________________________________________ חכמים והוגים רבים ציירו לאורך הדורות את הקשר בין התורה ובין לומד התורה כקשר של אהבה: הלומד ניגש אל הטקסט, מכיר אותו לראשונה, בגישוש ראשוני, מהוסס, ועם הזמן הקשר מתבסס, נבנה, מתייצב; הלומד מגלה דברים חדשים על עצמו, ונדמה שכך גם הטקסט. האהבה הזו קסמה וקוסמת ליהודים רבים, וההגשמה שלה היא מומנט […]

* אֵיךְ בָּכִית רִאשׁוֹנָה עַל פָּנַי, אֵיךְ נָגַעְתְּ בְּצַלָּקוֹת בְּכוֹרָה, אֵיךְ כָּאַבְתְּ אוֹתִי חוֹמֶקֶת מִמֵּךְ וְאַחֲרַי קוֹל הַבְטָחוֹת וְשִׁלְיָה   אֵיךְ חָבַקְנוּ אִמָּא בְּחֶדֶר לָבָן עַל מִטָּה רִאשׁוֹנָה כַּמָּה מְחֻסְפָּס הָיָה מַגָּעָהּ   רות קרא-איוונוב קניאל, "ראשית עוני", מתוך: אין שקט בעולם כלל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 8   ההיריון והלידה, חוויות שהן חלק מעולמן […]

כשנכנס האורח לדירה הבני-ברקית הדלה, מתהדר בבטלדרס צבאי, הסיר החזון איש, שהיה קצר רואי את משקפיו, ואחד מבאי ביתו, שמעשיו של רבו היו לו ל"תורות", פירש ואמר כי מרן שליט"א עשה זאת על פי ההלכה, כדי שלא ייאלץ להסתכל בצלם דמות אדם רשע. השניים הסתגרו בחדר קרוב לשעה, וזולת יצחק נבון, מזכירו האישי של ראש […]

בסעודת שבת נטל רבי משה פרוסת לחם לידו ואמר לאנשי שלומו:

כתוב: "לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם". לא מן הלחם הגשמי באה החיות לאדם, אלא מניצוצות החיות האלוהית שבו. אם רצונכם לדעת איה השם, הסתכלו בפרוסה זו. כאן הנהו. כל דבר מתקיימים על ידי חיותו יתברך המחיה, ואם היא מסתלקת מתפורר הדבר ונעשה אפס.

(מרטין בובר, אור הגנוז, שוקן: ירושלים ותל-אביב תשי"ח)