גניזת דפים בכמויות אסטרונומיות, קבורה על שטחי קרקע הולכים וגדלים, ציד חלזונות לצביעת תכלת בציציות, שימוש בכלים חד־פעמיים מטעמי כשרות – המפגש של ההלכה המקובלת עם שאלות סביבתיות יוצר לא פעם דילמות הלכתיות קלות כחמורות. כדי לתת מקום לשיקולים סביבתיים בפסיקה, יש צורך בניסוח שפה הלכתית מתאימה, וגם ללמוד אקולוגיה לעומק. בסופו של דבר, גם ההלכה תצא נשכרת
כישלון סביבתי לפני כשנתיים, כשנכנסתי לתפקיד עורך דעות, היה לי ברור שאערוך גיליון בנושא סביבה. זה נושא שמאוד קרוב לליבי כבר שנים ארוכות. בבית הוריי חונכנו על חשיבותה העצומה של הדאגה לסביבה, ואני חושב שבעומק העניין, הוא נוגע לכל אופי החינוך שעליו גדלנו: חינוך למורכבות. אז נכון, חינוך למורכבות יכול להיות קלישאה, אבל אני חושב […]
אמר רב חסדא: לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת. שני פתחים סלקא דעתך? – אלא אימא: שיעור שני פתחים, ואחר כך יתפלל (ברכות ח ע"א). כדי להתפלל, יש להיכנס שיעור שני פתחים לבית הכנסת. מהם אותם שני פתחים, ומדוע יש להיכנס דרך שניהם? מדוע אין די בכניסה פשוטה לבית הכנסת, דרך פתח אחד? על […]
"מסורת", זועק טביה החלבן כשצייטל, בתו הבכורה, מבקשת להינשא לבחיר ליבה מוטל, ולא בשידוך. לבסוף הוא משתכנע ש"זמנים משתנים", ומשלים עם נישואיהם. "מסורת", זועק שוב טביה כשהודל, בתו השנייה, מתאהבת בפרצ'יק, סטודנט מהפכן וסוציאליסט, נשבית בקסמיהם של רעיונותיו המהפכניים ורוצה ללכת אחריו. גם כאן הוא משתכנע ש"זמנים משתנים" ונענה לבקשתם להינשא. אולם כשחווהל'ה, בתו השלישית, […]
לפני חודשים אחדים, כשהתחלנו לעבוד על הגיליון הזה, שוחחתי עם פעילה חברתית ילידת אתיופיה וביקשתי ממנה עזרה בהכנת הגיליון. אני מתנגדת לגיליון הזה, לעצם זה שאנחנו 'נושא', אמרה לי אז. מתי בפעם האחרונה הוצאתם גיליון על יוצאי גרמניה או מרוקו? ומצד שני, מתי בפעם האחרונה הופיע מאמר בהקשר של יהדות אתיופיה בגיליון בנושא אחר? הביקורת […]
לפני כחמש עשרה שנה התפרסמו כמה מקרי פגיעות מיניות בציונות הדתית שעוררו מהומה ציבורית גדולה. מהמהומה הזו נולד 'פורום תקנה', המטפל בפגיעות שנעשות בידי בעלי מרות וסמכות. בראיון עם מנהלת הפורום, הרבנית יהודית שילת, היא מתארת את הצורך במערכת שאיננה המשפט הפלילי הרגיל, משיבה לביקורת על נטילת הסמכות לידיים, ומסבירה מדוע אנחנו צריכים להאמין […]
מערכת משפט היא לכאורה דבר פשוט וברור. מקור הסמכות שלה הוא אחד, ואופן ההתנהלות שלה אמור להיות ברור. אבל חיינו המשוגעים בארץ הקודש, במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, אינם מאפשרים למערכת שכזו להיות כה פשוטה. שוב ושוב עולות אל פני השטח נקודות מפגש של פעילות טקטונית סוערת. מחלוקות על אופן התנהלותה הראוי של מערכת המשפט במדינת […]
משמעות המושג ציונות, בהבנתו הפשוטה, הוא השאיפה אל הארץ, התקווה "להיות עם חופשי בארצנו". במובן המסוים הזה, ובמבט לאחור אל שבעים שנות עצמאות של מדינת ישראל – נראה לכאורה שהציונות סיימה את תפקידה הרשמי לפני שנים. מדינת ישראל אמנם מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים בתחומים רבים, אך דומה שקיומה של המדינה הוא עובדה מוגמרת, רוב […]
חינוך מעצב זהות. אף אם אפשר להתווכח על אופן השפעתו של החינוך על עיצוב הזהות של המתחנך, ואף שהדברים ודאי משתנים בין ילד לילד, אין ספק שהחינוך מעצב זהות. הן בהטמעה של תכני החינוך והן כאנטיתזה אליהם – הזהות מתעצבת ביחס לחינוך. אך החינוך איננו מעצב זהות רק ברמה האישית, אלא אף ברמה סוציולוגית רחבה. […]
בתרבויות רבות בעבר ובהווה, הדיבור על המוות היה ועודנו חלק בלתי נפרד מהחיים. לעומת זאת, לחברה המערבית המודרנית קשה לדבר על מוות. אפשר ששורשי הרתיעה נטועים בחידושה הגדול של התורה ביחסה אל המוות. תרבויות קדומות אחרות התייחסו אל המוות כאל דבר קדוש, והעיסוק במתים היה תפקידם של כוהני אליל. התורה, לעומת זאת, גודרת את המוות […]
הכוח המשתחרר בתהליך אימוצו של חידוש כסוכן דמוקרטיזציה הוא אחד המנועים האדירים בהיסטוריה האנושית אשר הביא לשינויים דרמטיים בתחומים רבים, הרבה מעבר לתחום הצר של החידוש עצמו. כוח זה אינו נופל בעוצמתו מזה של מנועים היסטוריים אחרים – מלחמות, מהפכות, הגירות, גיבוש ישויות לאומיות ועוד. … תהליכים היסטוריים שבהם מעורבת מסה גדולה של בני אדם […]
אביעד עברון הוא תלמיד ישיבת מעלה גלבוע, הקיבוץ הדתי.
המתח עתיק היומין שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה מעניק פתח למחשבה אודות תפקידה של התורה הכתובה למול התורה שבעל פה. כיצד התורה שבעל פה יכולה להכיל כל כך הרבה כתיבה? האם אין בכתיבה האינסופית של התורה שבעל פה טעם לפגם? אביעד עברון בוחן את הגבולות שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה ומתוך כך משרטט קווים לניהול המתח שבין השמרנות להתחדשות בתורה
