אנונימית

אֲנִי שׁוֹכֶבֶת עִם גֶּבֶר שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת. אֲנִי עוֹשָׂה אִתּוֹ אַהֲבָה. שֶׁקֶר. אֲנִי מְקַבֶּלֶת מַחְמָאוֹת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַל הַגּוּף שֶׁלִּי בְּלִי לְקַבֵּל בְּחִילָה. אֲנִי שׁוֹכַחַת לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה וְלִשְׂנֹא אוֹתִי. הוּא לֹא מֵעִיר עַל הַבֶּטֶן שֶׁלִּי, לֹא עַל גָּדְלָהּ וְלֹא אִם הִיא חֲשׂוּפָה. הַחִנּוּךְ שֶׁגָּדַלְתִּי בּוֹ נִמְהָל בְּחֹסֶר הַבִּטָּחוֹן שֶׁלִּי, וּבְתִבּוּל שֶׁל בּוֹרוֹת וְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת לִרְוָחָה […]