הרבנות הראשית לישראל פוליטיקה, סמכות והצעה לתיקון – מניפסט רעיוני
תקציב הרבנות הראשית הוא קטן יחסית – כשלושים ושלושה מיליוני שקלים בלבד בשנה. סכום זה איננו כולל את שכרם של רבני הערים ושל ראשי המועצות הדתיות, המתוקצב בחלקו על ידי המשרד לשירותי דת ובחלקו על ידי הרשויות המקומיות. להפיכת הרבנות הראשית למחלקת שירותי דת במשרד לשירותי דת אין אפוא משמעות כלכלית רחבה לתקציב המדינה, אבל מבחינה סמלית מדובר במהלך מאד משמעותי. קידום שירותי דת בצורה מקצועית ונטולת אינטרסים ושחרור הסמכות הרוחנית והדתית מידיהם של הפוליטיקאים לטובת החברה האזרחית, תשחרר את היהדות מידי הכוחות האינטרסנטיים השולטים בה ותוכל להביא לפריחתה ושגשוגה בקרב הציבור היהודי הרחב, בארץ ובעולם.
אנו מצויים בתקופה מיוחדת, שבה מדינת ישראל והחברה הישראלית פתוחים לשינויים בעיצוב סדר היום הציבורי והפוליטי. זהו הזמן ליזום ולקדם מהלכים בתחומי הדת והמדינה, שהודחקו והושתקו במשך עשרות שנים לטובת הסטטוס-קוו המשתק. אין אנו רשאים לידום בעת הזו. חובתנו לנצל את הרגע, לעורר תשומת לב ציבורית ולנסות לסחוף ציבור גדול אחרינו. תפקידה של ציונות דתית שורשית, כממשיכה את מורשתו של מייסד הרבנות הראשית, הראי"ה קוק, היא להוביל את המהלכים הללו בתחום הרבנות ובכלל בתחומי הדת והמדינה, לא להפקיר אותם בידי מפלגות שהיהדות הממלכתית אינה עומדת בראש סדר מעייניהן.
למעלה ממאה שנה לאחר כינונה של הרבנות הראשית בישראל הגיעה העת לפעול לתיקונה.
