חפציבה שטול

 

הרווקות כבר לא רק מחכות

חפציבה שטול

"נכון שקשה לי, זה לא הדבר הכי קל ועוד יותר קשה זה הדודות הפולניות ש"בקרוב אצליך " מה אתם רוצים שאני אעשה? בפולניה נהוג לתת לאנשים הרגשה שהם מסכנים, הם טובים בזה, הם התאמנו על זה כל החיים."

"… את מכירה את החברים מ"בני-עקיבא" שהתחתנו בגיל 20? זה נראה שהם נשארו שם. אותם אמונות, אותם דברים, אני לא מזלזלת אבל אני מאוד אוהבת את מה שנהייתי ואני בטוחה שזה בזכות שאני לבד… אני נזכרת בחברות שלי שהתחתנו, אני חושבת שהן הולכות ב 16:00 למפקד של "בני-עקיבא"…"

סיפורים שונים הם למעשה גרסאות אישיות של משמעות חברתית, אלו "קולות" שונים של אותו טקסט תרבותי. הנחה זו הייתה בבסיס עבודת המחקר המנסה להתחקות אחר חווית הרווקות בקרב בחורות דתיות לאומיות .
"חווית הרווקות", בניגוד להגדרת "רווקות", מתייחסת לאותה משמעות אישית פנימית של הבחורה שהיא תלוית ערכים, הניזונה ממסרים חברתיים ותהליך סוציאליזציה מובנה. אותה משמעות אישית נבחנה במסגרת מחקר איכותני-נרטיבי המתמקד בסיפורי חיים כמקור להבנת תופעות חברתיות-אנושיות.