נתנאל לדרברג

בשנים האחרונות מתגלה כי ייתכן ש"הון הסיכון" הציוני-דתי – הביטחון בכך ש"חורבן שלישי לא יהיה" והחיבור לציונות ולמדינה – אינו מניב תוצאה רצויה. במקביל הולכת ונרקמת לה שפה דתית חדשה, של חזרה לאותנטיות, שיבה לרצון האישי, עבודת המידות וחתירה לחידוש רוחני. האם תם החלום על המקף בין הציוני לדתי?