הליווי הרוחני מן השורש היהודי מאמין באדם ובייחודו הבלתי מותנה ובכך מעניק לו תחושת משמעות ותקווה. בימים קשים שכאלה, אפשר למצוא בכלים שהוא מספק מקור מרפא עבור אנשים השרויים במצוקה
אל מול ההתפתחות המדעית והחזון הפוסט־אנושי, לפיהם המין האנושי עומד כפסע מיכולות הארכת החיים עד כדי חיי נצח, עולים קולות המדגישים דווקא את המשמעות בסופיות חיי האדם. בתווך שבין החזונות הללו מתפתח מקצוע הליווי הרוחני, שמטרתו להתלוות לאדם במסעו הקיומי בדרך אל המוות, ובתחנות חיים הנוגעות במוות באופן לא מודע. מתוך המקומות האפלים, המוות והייסורים – יכולות לבקוע הבלחות של משמעות ושל תקווה
עינת רמון, שכיהנה בעבר כדיקנית בית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית, כותבת על עזיבת התנועה הקונסרבטיבית והמעבר אל שולי האורתודוקסיה המודרנית. לטענתה, אל מול משבר הערכים של העולם המערבי וטשטוש ההבחנות המגדריות – שמחלחלים גם אל העולם הקונסרבטיבי והרפורמי – יש צורך בתודעה אורתודוקסית שמבקשת להציב גבולות ברורים אל מול המודרנה והפוסטמודרנה, וליצור איזון פנימי ורוחני יציב
