רוחמה וייס

לקראת סיומה של פרשת חוקת מופיעה שירה קצרה ועלומה ששר משה (כא, יז-יח) ולאחריה תיאור קצר ומקורי של מסעות בני ישראל במדבר (כא, יט-כ): וּמִמִּדְבָּר, מַתָּנָה.  ּמִמַּתָּנָה, נַחֲלִיאֵל; וּמִנַּחֲלִיאֵל, בָּמוֹת.  וּמִבָּמוֹת, הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב–רֹאשׁ, הַפִּסְגָּה; וְנִשְׁקָפָה, עַל-פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.   לבקש סליחה זה להיות מדבר? אגדה תלמודית שבמרכזה פסוקים אלה, מתרגמת את שמות המקומות לתחנות […]