לידה מתוך הבית / אדם ושרה סגל כ"ץ

אדם כ"ץ הוא מהנדס ובעל תשובה; שרה סגל-כ"ץ היא מדריכת כלות וזוגות למיניות בריאה, בלנית ופעילה בקבוצת אדוות, לומדת הלכה בישיבת מעלה גלבוע

הבחירה ללדת בבית מכניסה את הלידה אל תוך הקשר החיים, ולא ממקמת אותה במרחב המנותק והמנוכר של בית החולים. על לידה שהיא פרי תהליך זוגי ארוך של ציפייה והכנה, שתחילתו וסופו בביתיות

למן שיחתנו הראשונה רקמנו חלום: להעניק לילדינו העתידיים ולנו לידות טבעיות, בבית. כשם שסך חיי היחד וסך צמיחת המשפחה משקפים את מי שנהיינו מאז ואת מי שנהיה בעתיד, כך הם סיפורי הלידות של ילדינו. כל לידה מחלצת מאתנו תובנות חדשות על אודות חיינו. הזכות לתמלל את הדברים יחד הינה עוד לידה. כמו ההליכה יחד בעת ההיריון לבדיקות, לקורסי הכנה, לזמני התכווננות משותפים עד ללידה עצמה שבה רק אחת מאתנו יולדת, גם עתה – התהלכנו יחד, נזכרנו ועיבדנו, אבל רק אחת העלתה על הכתב. אולי כשם שהלידות שעברנו התרחשו בטבור הבית, בסלון, כך גם כל שיחה על כך היא הזמנה אל חדר זה ולא אל חדרים אחרים, אף על פי שידועים הם כקיימים בביתנו, בחיינו.

מקווה משלך / שרה סגל-כץ

 

 

 

 

שרה סגל-כץ היא דוקטורנטית בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, תלמידת תכנית ההלכה של 'בית מורשה', בלנית בירושלים ובמושב שואבה ופעילה בפורום 'אדוות'.

**************

כשם שיש מגוון שפות רוחניות, כך יש מגוון אפשרויות טבילה: יש טובלות השרות עם עצמן ניגוני חתונה חסידיים או פיוטי יום כיפור, ויש שכותבות תפילה אישית או לומדות תורה לפני כניסתן לטבול. בתוך ההכרעה לחיות חיי תורה ומצוות ולקיים את מצוות הטבילה, חשובה לא פחות ההכרעה מהי הטבילה עבור כל אחת ואחת

מרווקות לנישואים – המרה רוחנית לא מדוברת / שרה סגל-כץ

"פעם הייתה התאולוגיה קרובה יותר. היה זמן לתפילות, לשיעורים ולחברותות. ופעם היית יכולה ללכת באמצע הלילה למעיין ולומר דברים לכוונון הנפש, ויכולת לטייל בעולם ולקרוא לו בכל מקום". זוגות צעירים מכירים את ההתמודדות עם הצורך לתרגם את רוחב המחיה הרוחני של הרווקות למרחב חדש לגמרי לאחר הנישואים. על אף שלא מדברים על כך, הנוף הרוחני של שבילי הרווקות לא יכול להימחק בקלות