בשנים האחרונות מתחזקת הקריאה להובלת מהלך של ביזוריות סמכויות מן הממשלה על משרדיה וזרועותיה הארציים, לשלטון המקומי. הביזוריות מאפשרת קבלת החלטות מותאמת קהל, ועיצוב המרחבים הציבוריים בידי המושפעים מהם; אך היא כורכה בסכנות של פגיעה אפשרית במיעוטים, חיזוק מגמות היבדלות וריכוז כוח רב מדי בידי ראש הרשות המקומית. ישנו צורך במודל מאוזן המאפשר מקסום של ההשלכות החיוביות וצמצום של האתגרים, תוך אבחנה בין תפקידיה השונים של הרשות המקומית וחיזוק קהילות מקומיות.
אביגדור ליברמן פרש מהממשלה על רקע הצעת החוק לגיוס בני ישיבות, המפלגות החרדיות התקשו להגיע להסכמה על נושאי דת שונים, "כחול לבן" קראה לממשלת אחדות חילונית וב"ימין החדש" דרשו את המשרד לשירותי דת. המפלגות הפנימו את עומק השסע הדתי-חילוני, וענייני דת ומדינה הפכו לקו פרשת המים של הפוליטיקה בכלל ושל הבחירות בפרט.
מאות אלפי אזרחים בארץ מוגדרים בחוק כ'חסרי דת', ואינם יכולים להינשא בארץ. לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית יש אזרחים שאינם יכולים לממש את זכותם האזרחית לנישואין במדינתם. הפתרון המתבקש הוא כינון נישואין אזרחיים עבור מנועי החיתון תחילה אין כניסה עשרות אלפי זוגות מוחזקים כשבויים על ידי מדינת ישראל, עד שאחד מבני הזוג (אם לא שניהם) […]
פעם בשנה, מתקיים ריאליטי מיוחד שנקרא "פרס המועצה הדתית". רק מה? הקריטריונים לזכייה לא ברורים ובוודאי שלא שקופים לציבור. הגיע הזמן לבטל את המוסד האנכרוניסטי הזה שמהווה נטל על הרשות המקומית ומשמש כר לתפקידים והזדמנויות פוליטיות
השר אריאל קבל על כך שאינו יכול לעלות להר הבית והשתמש ברטוריקה של "חופש הפולחן". חבל שהוא לא משתמש במושג הזה גם בנושאים אחרים, כמו נישואים וגיור. הגיע העת להפסיק להשתמש בטיעוני "חופש הפולחן" רק כשזה מתאים פוליטית
ספק אם דרעי צפה תרחיש בו הוא ניצב כנציג החרדי הבכיר בממשלה, בפני האפשרות שבבגללו ימשיכו רבבות לפקוד את המגרשים בשבת. אך רצה הגורל וזהו המצב. כעת הוא בדילמה – לשמור על מפעל שהפך למסורת, או להסיר ידיו מהעיסוק בנושא ולגרום לסגירת הליגה בשבת
מדי חודש בחודשו, אנו עדים להתקוטטויות בין האזרחים כשהמבוגרים האחראיים הם הרשויות המקומיות ובתי המשפט. לא ייתכן שההחלטה על אופי השבת במרחב הציבורי תוטל על כתפי מנהיגים מקומיים ושופטים בבתי דין לעבודה
בתי הדין החדשים לגיור מחזירים עטרה ליושנה. בעוד מערך הגיור ה"ממלכתי" כשל במשימתו הממלכתית, בתי הדין של "גיור כהלכה" מבקשים לטפל בסוגיה כלל ישראלית שמשפיעה על הזהות היהודית של רבים מאזרחי המדינה
טועה מי שחושב שתיקון קוסמטי על ידי רב עיר כזה או אחר הוא מספיק. הגיע הזמן לשינוי התפיסה, דרושה רפורמה שתשבור את המונופול של הרבנויות המקומיות על הכשרות ותהפוך את השירות הזה לראוי, הוגן ואיכותי
אלה האנשים שהולכים להחזיק בתפקידים שיעצבו את אופיה היהודי של המדינה בקדנציה הקרובה
כרגע נראה שהבית היהודי מאבד מהיכולת שלו להשפיע על היהדות של המדינה. אם גם במשרד החינוך, במשרד המשפטים ובועדת חוקה, חוק ומשפט נמשיך לראות את הויתורים בתחום הזה, מומלץ למפלגה לשקול להחליף את השם.
ב"יהדות התורה" חרדים לאופי היהודי של המדינה ודואגים לעניין הפעילות המסחרית בשבת. אך במקביל, הם מסרסים את רפורמת הגיור, משנים את הרכב הועדה למינוי דיינים ועוד. זהו רק קצה המזלג. ההסכם של יהדות התורה והליכוד מעמיד את אופייה היהודי של המדינה בסכנה
