דעה: שובו של הגיור הממלכתי

בתי הדין החדשים לגיור מחזירים עטרה ליושנה. בעוד מערך הגיור ה"ממלכתי" כשל במשימתו הממלכתית, בתי הדין של "גיור כהלכה" מבקשים לטפל בסוגיה כלל ישראלית שמשפיעה על הזהות היהודית של רבים מאזרחי המדינה

"מרד הגיור": "מחזירים את היהדות לעם"

יוזם רפורמת הגיור שנקברה עם הקמת הממשלה החדשה, רווה נחת עם ההכרזה עם הקמת בתי הדין האלטרנטיביים לגיור – תולדה של טרפוד החוק. "רבנים חשובים שמו גבולות להתאכזרות הרבנות הראשית לאזרחי המדינה", אמר אלעזר שטרן, ואיים כי אי הכרה בגיורים אלה, תביא להיפרדות מוחלטת של זרמים אורתודוכסים בישראל מהרבנות הראשית גם בכשרות ובמעמד האישי

בית המשפט הפך למחוקק בסוגיות דת ומדינה

בית המשפט הפך למחוקק בסוגיות דת ומדינה

תשעה שופטי עליון דנו בהכרה בגיורים שנערכו בבתי דין שאינם של הרבנות. המקרה הנידון מלמד רבות, אבל יותר מכל הוא מתאר את יחסי הכוחות בין שלוש הרשויות בישראל – בסופו של דבר הרשות השופטת קובעת את האופי היהודי במדינה

דעה: שובו של הגיור הממלכתי

בתי הדין החדשים לגיור מחזירים עטרה ליושנה. בעוד מערך הגיור ה"ממלכתי" כשל במשימתו הממלכתית, בתי הדין של "גיור כהלכה" מבקשים לטפל בסוגיה כלל ישראלית שמשפיעה על הזהות היהודית של רבים מאזרחי המדינה

"מרד הגיור": "מחזירים את היהדות לעם"

יוזם רפורמת הגיור שנקברה עם הקמת הממשלה החדשה, רווה נחת עם ההכרזה עם הקמת בתי הדין האלטרנטיביים לגיור – תולדה של טרפוד החוק. "רבנים חשובים שמו גבולות להתאכזרות הרבנות הראשית לאזרחי המדינה", אמר אלעזר שטרן, ואיים כי אי הכרה בגיורים אלה, תביא להיפרדות מוחלטת של זרמים אורתודוכסים בישראל מהרבנות הראשית גם בכשרות ובמעמד האישי

בית המשפט הפך למחוקק בסוגיות דת ומדינה

בית המשפט הפך למחוקק בסוגיות דת ומדינה

תשעה שופטי עליון דנו בהכרה בגיורים שנערכו בבתי דין שאינם של הרבנות. המקרה הנידון מלמד רבות, אבל יותר מכל הוא מתאר את יחסי הכוחות בין שלוש הרשויות בישראל – בסופו של דבר הרשות השופטת קובעת את האופי היהודי במדינה

אחרות שלא נגמרת: גיורת בחברה דתית / יהודית (למנויים)

 

 

 

אחרי שהתגיירה, קיוותה יהודית (שם בדוי) שההצטרפות אל העם היהודי תשים קץ לאחרות שחוותה, אך עד מהרה התבדתה. על חוויית האחרות של מי שגדלה בתרבות אחרת, על היחס הפטרוני כלפי גרים ועל הרצון להיות חלק מהחברה הדתית, עם השונוּת

אחרות שלא נגמרת: גיורת בחברה דתית / יהודית (למנויים)

 

 

 

אחרי שהתגיירה, קיוותה יהודית (שם בדוי) שההצטרפות אל העם היהודי תשים קץ לאחרות שחוותה, אך עד מהרה התבדתה. על חוויית האחרות של מי שגדלה בתרבות אחרת, על היחס הפטרוני כלפי גרים ועל הרצון להיות חלק מהחברה הדתית, עם השונוּת

הלכה, חברה ומנהיגות רבנית – ראיון עם צבי זוהר / אבישי בר-אשר

מחקריו של פרופ' צבי זוהר בתחום ההלכה ותולדותיה נוגעים לא אחת בשאלות הרגישות המעסיקות את הציבור הדתי-לאומי המודרני כיום. בשיחה עמו הוא מתבונן בהתפתחויות שחלו בתחומים שבהם עסק בעבר (פולמוס הגיור, מיניות לפני הנישואין, ההלכה הספרדית, ועוד), ומנסח את האתגרים הבאים הצפויים לעולם ההלכה והרבנות בשנים הקרובות

היום שלאחר בית הדין – לאן הולך מערך הגיור / יהונתן רוזנק

אף שאין כל דופי בהליך הגיור המתרחש בבתי הדין המיוחדים, קיימת בכל זאת נקודת חולשה במערך הגיור: היום שלאחר בית הדין. כדי לסייע למתגיירים להמשיך לקיים זיקה חיה ליהדות גם לאחר תהליך הגיור, יש למסד מערך ליווי לגרים שיכלול קהילות קולטות גרים, ימי עיון ובתי מדרש ייעודיים לגרים

לשנות את קווי הגבול – על יחסה של האורתודוקסיה המתונה לזרמים הלא-אורתודוקסיים / יובל יבנה

יחסו השלילי של הציבור האורתודוקסי המתון לתנועה
הקונסרבטיבית ולתנועה הרפורמית מעורר תמיהה; שהרי למרות קו הגבול ההלכתי המפריד
ביניהם, בסוגיות הערכיות קרובה האורתודוקסיה המתונה הרבה יותר אל התנועות הללו
מאשר לעמדות החרדיות והחרד"ליות.

השם "ישראלי" גם הוא מכובד: תגובה לראיון עם פרופ' בנימין איש שלום (דעות 41) / דניאל שוורץ

קודת המוצא של פרופ' איש שלום מבטאת עירוב שאינו הכרחי בין זהות ישראלית לזהות יהודית – עירוב
המכתיב גישה מקילה מאוד בענייני גיור. גישה זו מכפיפה את הדת לצורכי המדינה; היא
אינה לכבוד התורה ולא ברור שהיא עשויה לתרום לאופייה היהודי של המדינה. השקעת
מאמצים בהעלאת קרנו של מעמד האזרח הישראלי עשויה לשחרר אותנו מן הצורך לנתב דרך
הדת את התקבלות העולים בחברה שלנו.

"לא נוכל להפקיר את עם ישראל" / ראיון עם פרופ' בנימין איש שלום / נתנאל עודד

לפרופסור בנימין איש שלום יש חזון גדול: אימוץ תפיסה מחודשת לגבי משמעותה של מדינת ישראל,
פיתוח זהות יהודית-ישראלית חדשה והתמודדות אמיצה עם אתגר גיור העולים. על אף
שלדידו, מדינת ישראל ומוסדותיה הם האחראים לטיפול בסוגיות אלו, הוא סבור כי בכל
מקום שבו המדינה והרבנות אינן ממלאות את תפקידן, יש למלא את החלל על ידי פעילות קהילתית
יזומה.

אחים מלידה – אנחנו והגֵרים / צבי זוהר

בשנים האחרונות פיתחו כמה רבנים תפיסה חדשה ותמוהה, שלפיה יש לשלול רטרואקטיבית את יהדותו של גר שלא קיים מצוות בין אדם למקום. מה הביא את הרבנים האלה לפתח גישה השוללת בצורה מהותית את לב המסורת התורנית?