מקבילים מתחככים: על חרדיות מזרחית וציונות דתית / נסים ליאון (למנויים)

    מערכת היחסים בין הציבור החרדי-מזרחי לבין הציונות הדתית ידעה עליות מורדות. ראשיתה בעלייה מארצות ערב וצפון אפריקה בימי ראשית המדינה והקליטה בעיירות הפיתוח, המשכה בהקמת גוש אמונים ובייסודה של מפלגת ש"ס והיא מגיעה עד לבחירות האחרונות לכנסת. עם השנים התעצבה דמות של "שס"דלניק", שמבטא הזדהות עם המדינה ועם סמליה אך מרגיש קרוב להנהגה […]

מי שלא ראתה מקווה מרוקאי מימיה / שגית דרעי

 

 

 

 

שגית דרעי, עורכת דין במקצועה ופעילה חברתית, נשואה ואם לשניים. גרה בבית שמש

***************

שגית דרעי גדלה בבית של יוצאי מרוקו, שבו המקווה היה נוכח בשיח היומיומי ובחיי הקהילה והמשפחה – בסיוע לאמא בדרכה לטבול, בחגיגת הטבילה הראשונה של הכלה, ובשיחות הנשים בשבת בבוקר. על חוויית מקווה שאין בה קונפליקט –  רק תום וגעגוע

 

ההלכה כשפה דתית לא-פונדמנטליסטית: הרב יוסף משאש ופרשת קצבֵי תלֵמסַאן / צבי זוהר

 

 

 

 

ההלכה כשפה דתית לא-פונדמנטליסטית: הרב יוסף משאש ופרשת קצבֵי תלֵמסַאן

צבי זוהר

פרופ' צבי זוהר הוא נאמן הקתדרה ע"ש צ'נסי סטילמן ליצירה ההלכתית והערכית של חכמי ישראל בארצות האסלאם,

ומלמד בפקולטה למשפטים ובתכנית ליהדות-זמננו באוניברסיטת בר-אילן.

כמו כן, הוא עמית מחקר בכיר ב'מכון שלום הרטמן' בירושלים.

הלכה, חברה ומנהיגות רבנית – ראיון עם צבי זוהר / אבישי בר-אשר

מחקריו של פרופ' צבי זוהר בתחום ההלכה ותולדותיה נוגעים לא אחת בשאלות הרגישות המעסיקות את הציבור הדתי-לאומי המודרני כיום. בשיחה עמו הוא מתבונן בהתפתחויות שחלו בתחומים שבהם עסק בעבר (פולמוס הגיור, מיניות לפני הנישואין, ההלכה הספרדית, ועוד), ומנסח את האתגרים הבאים הצפויים לעולם ההלכה והרבנות בשנים הקרובות

הרהורים על פמיניזם, מזרחיות והדרה / תמר ג'ינג'יחשווילי

תהום פעורה בין הפמיניזם הדתי ובין המזרחיות: הפמיניזם הדתי הוא אשכנזי, אקדמי, אליטיסטי ולוחמני, וכמעט אינו נוכח בפריפריה. לעומתו, המסורתיות היא תופעה חברתית ולא עמדה אידאולוגית, והיא מושפעת ממגמות חרדיות הפועלות בפריפריה. במסעה האישי בין מחוזות הפמיניזם ובין התרבות המזרחית גילתה תמר ג'ינג'חשווילי גשרים וקשרים מפתיעים מעל התהום הזו, והיא תוהה אם יום אחד יוכל להתקיים ביניהם שיח פורה

הציונות הדתית והמזרחים – מאז ועד היום / אבי פיקאר

מערכת היחסים בין הציונות הדתית ובין המזרחים עברה דרך ארוכה, ששורשיה בתחושות הנאורות האירופית של המאה התשע-עשרה, וסופה בזקיפת הקומה של הזהות המזרחית ובתהליכים של התקרבות והכרה. אשכנזיותה של הציונות הדתית עדיין איננה נחלת העבר, אך יש לראות ולהוקיר את השינוי שהתחולל ביחס אל המזרחים במרבית שדרותיה של הציונות הדתית

אני במערב(א) ולבי במזרח – חינוך ציוני-דתי אשכנזי: האם אפשר אחרת? / חזי כהן

הציונות הדתית היא אשכנזית. גם אם היא מקבלת את הספרדים, אין היא מכילה את הספרדיות כתרבות: ברוב
המכריע של הישיבות התיכוניות והגבוהות לומדים גמרא בסגנון אשכנזי, וכמעט לא נזכרת בהן
תורתם של חכמי המזרח. אך התרבות הספרדית מציעה עולם דתי עשיר ורלוונטי ותפיסת עולם
שעשויה לתרום רבות לעולם הציונות הדתית. לפיכך דרושה אלטרנטיבה: ישיבה
ספרדית-ציונית-דתית-מודרנית

מסורת של אחריות חברתית – על הרבנות הספרדית / יצחק שוראקי

המקום המרכזי שהמסורת הספרדית מעניקה לתורה החיה שעוברת בעל פה לעומת המסורת הכתובה, השפיע במידה ניכרת על אופייה של הרבנות הספרדית. בקהילות המזרח הרב אמון על לימוד התורה לקהילה כולה, על חידוש תקנות דתיות וחברתיות ועל חינוך בדרכי נועם לאהבת אדם. כדי לשמר את אופיה המיוחד של הרבנות המזרחית הוקם במרכז "ממזרח שמש" בית מדרש למנהיגות רבנית חברתית

הפונקציה המיתית של הפסיקה המזרחית בחברה הציונית-דתית / נסים ליאון

הערנות הרבה לעולם ההלכה המזרחי בחברה הציונית-דתית היא חלק מהניסיון לחיפוש אחר קול חדש שמיוחסת לו פשטות, עממיות ומתינות. מחקר הדתיות המזרחית מציע דתיות זו כחלופה לדפוסי האורתודוקסיה האשכנזית הנוקשים המוטמעים בציונות הדתית. זהו קול הנחוץ לחברה זו, שחלים בה תהליכים של התגוונות דתית ומעבר מעולם חינוכי-למדני לשגרת עולמם של "בעלי הבתים"

הלכה מזרחית – הרהורים ביקורתיים / אריאל פיקאר

תפיסת מודל הפסיקה הספרדית כמתאימה גם לחיינו היום עשויה לחסום את הביקורתיות ביחס לשמרנות העכשווית של הקהילות המזרחיות, כמו למשל בנושא מעמד האישה. האחריות לחיינו מוטלת עלינו, החיים כאן ועכשיו, ומשום כך אנו נדרשים גם לחדש ולשנות מדרכי העבר ולא לשקוע בנוסטלגיה לחיים מפוארים שהיו פעם

"שפת אם" – בין פמיניזם דתי לפמיניזם מזרחי / דפנה חורב

למרות שרבות מן הנשים המזרחיות חשות קשר עמוק ליהדות ומנהלות אורח חיים מסורתי, בתנועה הפמיניסטית המזרחית נושא זה אינו בא לידי ביטוי. לכן החליטה דפנה חורב להקים בית מדרש המיועד לנשים מזרחיות, ובמרכזו עומדות נשות הקהילה המבוגרות, הלומדות בצוותא עם נשים צעירות על סוגיות בחינוך יהודי

"אדברה וירווח לי" – ניסיון "לרווח" את טראומת המזרחיות / משה מאיר

כאב האפליה של בני עדות המזרח במדינת ישראל ובציונות הדתית מנע עד היום דיון ביקורתי ומדוקדק בפצע זה. כיום, כאשר מתאפשרת ראייה מורכבת יותר, ניתן לעשות אבחנות מדויקות ולגלות כי לא כל מה שנחשב לאפליה הוא אכן כזה. לפעמים לא שאלת המזרחיות עומדת על הפרק אלא סוגיות בוערות אחרות, כמו גלותיות מול צבריות, דתיות מול חילוניות, ורציונליזם מול מאגיה

"הבית ובית הכנסת ניצחו את מוסדות החינוך ההגמוניים" – ראיון עם הרב אורי שרקי / חגית ברטוב ושרגא בר-און

הרב אורי שרקי, יליד אלגי'ריה ובוגר ישיבת "מרכז הרב", הוא אחד הדמויות הבולטות והמרתקות
במכון מאיר ובארגון "ראש יהודי". בראיון עמו הוא עומד על התכונות
הייחודיות של העולם המזרחי ומתאר את הדחקתו בתוך הציונות הדתית. ככלים להשבת
המסורות המזרחיות למקומן הוא מציע את בית הכנסת והקהילה, במקום את דרך ההשטחה
התרבותית והפוליטית שנוקטת כיום ש"ס.

כתונת הפסים שנשחתה – דמותו של ה"תָלוש" המזרחי / הרצל ובלפור חקק

האינטלקטואל המזרחי החדש, שנקרע בין התום, הפשטות והשלווה של המזרח ובין התרבות המערבית התעשייתית, המשכילה והאקדמית, הוא המקבילה העכשווית לדמות ה"תלוש" האשכנזית המפורסמת. בלפור והרצל חקק משרטטים את הדמות הזו בעזרת שיריהם, וטוענים כי רק "בבית הספר הישׂראלי החדש, שבו יבערו יחד האש המזרחית וההלוגן המערבי, יש סיכוי למנורת מאור חדשה"

ה"מזרחי" (במלעיל) והמזרחי – המסורתיות ומבטה על הציונות הדתית / יעקב ידגר

מדוע יהודים מזרחים רבים כל כך, אשר נחשבו בעבר לקהלה ה"טבעי" והנאמן של הציונות הדתית ושל המפד"ל, נטשו אותה באופן גורף לטובת ש"ס? ד"ר יעקב ידגר מציע לחפש את התשובה בנקודת המבט המסורתית. על הקשר בין עדתיות למסורתיות, על דימויה של הציונות הדתית בעיני המסורתים, ועל האופן שבו מסורתים מפרשים ומבינים את "המבט הדתי" עליהם

אנחנו גדלנו בעולם אנשים יחידים / אלמוג בֶּהַר

התרבות הישראלית אינה יכולה לייצר תחליף לתחושת השייכות והאינטימיות היומיומית של קהילות המוצא מהן באנו. עם התפוררות הקהילות ההן הולכים ואובדים מן העולם אוצרות תרבות ושפות שלמות. רק היפתחות (מאוחרת מדי) אל העולמות הללו אולי תצליח לשמר מהם מעט מן המעט

פיוט ערבי – יהודי — על מקומה של המוזיקה הערבית בבית הכנסת המזרחי / רוני איש-רן

התרבות היהודית המזרחית מבוססת על מוזיקה לא פחות משהיא מבוססת על טקסט או
מנהג. בשל כך נכנסה המוזיקה הערבית הקלאסית לתוככי בית הכנסת היהודי והפכה למוקד
תרבותי משמעותי עבור יהודים מזרחיים רבים. למרות זאת, התרבות הישראלית עדיין לא
נחשפה לעולם העשיר והמרגש של המקאמים והמוזיקה הערבית