פרשת בהר: אחווה, חירות, שוויון / רונן לוביץ
פרשה קצרה זו, רק פרק אחד, מתמצתת במרוכז את תפיסותיה הכלכליות-חברתיות של התורה. ברצוני להצביע על התפיסה החברתית של התורה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרשה, התפיסה של חירות, שוויון ובעיקר אחווה.
פרשה קצרה זו, רק פרק אחד, מתמצתת במרוכז את תפיסותיה הכלכליות-חברתיות של התורה. ברצוני להצביע על התפיסה החברתית של התורה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרשה, התפיסה של חירות, שוויון ובעיקר אחווה.
צו השעה של זמננו הוא להביא לכלל יישום את מערכת הערכים המוסרית-חברתית של היהדות. בשנים האחרונות התוודענו לכך שהממסד מתקשה לתת מענה הולם לצרכיהם של החלשים בחברה. אנשים פרטיים וגופים וולונטאריים היו צריכים להיכנס לחלל שהתפנה, ולמלא את הצורך האקוטי בדאגה לבעלי קשיים ומוגבלויות שונות. המצווות המוסריות-חברתיות אמורות לתת לאדם הדתי את הכוח, ואת המוטיבציה לפעול על מנת להיטיב, עם מי שגורלם לא היטיב עימם. לשם כך עלינו לדעת לתרגם את מצוות התורה בדבר היחס לחלשים למשמעויות הרלבנטיות בזמננו.
במאמר זה אנסה לתאר את מקומו של ליווי חולים ביהדות ולהצביע על מקומה של היהדות בעיצוב דרכי הליווי. טענותיי המרכזיות הן, שתורת האתיקה היהודית אמורה להוות גורם מניע ומאיץ לעיסוק בליווי חולים. יתרה מזו, ליווי ומתן סעד רוחני לחולים מביאים לכלל ביטוי תמציתי ומרוכז עקרונות יסוד חשובים ביהדות.