הדרך הנכונה לציין את יום השואה
אוכלוסיות רבות בישראל, לצד אנשי הדור השלישי, פחות חשים את הקושי שבאסון הנורא כפי שחווים הניצולים עצמם. לאור זאת, מציע הרב סנדרס להפחית את הנכחת השואה ולהתמקד יותר בזיכרון
אוכלוסיות רבות בישראל, לצד אנשי הדור השלישי, פחות חשים את הקושי שבאסון הנורא כפי שחווים הניצולים עצמם. לאור זאת, מציע הרב סנדרס להפחית את הנכחת השואה ולהתמקד יותר בזיכרון
שמואל שטח, ראה בצעדת האלונקות את חניכי בני עקיבא עם חולצות תנועה, סוחבים אלונקה. "ההצטרפות, קידוש השם"
י"ד שבט תשע"א
http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=42265
משרד המשפטים שלל פוליסת ביטוח מקיפה שהוענקה עד כה בחינם לבני הישיבות, זאת בעקבות עתירת תנועת "נאמני תורה ועבודה", אשר טענה כי מדובר באפליה פסולה
א שבט תשע"א
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-257825-00.html
הרב הראשי לצפת סירב להיחקר בעניין דבריו נגד השכרת דירות לנוכרים "האם זומנו לחקירה גם דויד גרוסמן, יוסי שריד ושולמית אלוני שהפגינו נגד התישבות יהודית בשכונת שמעון הצדיק?"
В последнее время мне несколько раз задавали вопрос, о том, можно ли разведенной или вдове не покрывать голову. По видимому, этот вопрос неясен для многих, поэтому с Божьей помощью постараюсь в нем разобраться.
Я буду указывать лишь сноски на источники, но не буду их цитировать. Кто захочет сможет сам проверить, а кто не владеет ивритом в достаточной степени, тот пусть поверит на слово.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/208546
נאמני "תורה ועבודה" פנו לרבנים הראשיים להסתייג מפסיקתו של הרב אברהם יוסף הפוסלת צירוף שופטים למנין.
26/08/10
חדש!!!
החוברת השנייה במיזם "עצ"ה לדרך"- הנחלת ערכי הציונות הדתית לדור הבא:
חירות, סמכות, אחריות
מהו היחס בין סמכותם של פוסקי ההלכה לבין חירותו של היחיד?
כיצד עליו לפתח את חייו הדתיים?
כיצד יכריע האדם בדילמות בעלות אופי רוחני בחייו?
האם באמצעות שיקול הדעת האישי שלו, או מכוח הוראה של סמכות רבנית?
איזה תפקיד ממלאים הרבנים בחייו של האדם הפרטי? מהו מרחב ההכרעה של היחיד בדילמות הלכתיות שנקרות בדרכו?
על שאלות אלו ועוד, מנסה הרב יצחק בן דוד לענות בחוברת זו, העוסקת בשאלת עיצוב החיים הדתיים ומעורבות חכמי ההלכה בהם, מתוך אמונה בחירותו של האדם הנברא בצלם ובחובתו לעצב את חייו מתוך קבלת אחריות אישית.
בסוף החוברת מצורף מערך הדרכה המיועד לאנשי חינוך.
בהוצאת נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי
לרכישת חוברות דרך האינטרנט לחצו כאן!
להזמנה טלפונית: 03-6072739, או ע"י שליחת המחאה.
מחיר:
1. במתנה ללא תשלום- לכל מחדש חברות! החברות בתנועה גם כוללת מנוי על "דעות" ועדכון שוטף על הנעשה התנועה.
חברות רגילה/מנוי – 180 ש"ח לשנה. חברות לצעירים (עד גיל 30) 60 ₪ לשנה.
2. עלות חוברת אחת: 20 ₪ (כולל משלוח), 15 ₪ לצעירים (כולל משלוח).
3. 10 חוברות במחיר מיוחד: 120 ₪. קנו והפיצו לצעירים בשכונתכם!
(אפשרות לקנייה מרוכזת למוסדות).
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1178830.html
עמיטל, ממקימי מימד וראש ישיבת הר עציון לשעבר, נחשב לאחד ממנהיגי המחנה המתון בציונות הדתית; "אבד לעם היהודי מורה גדול", ספד לו נשיא המדינה
09.07.2010
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3911142,00.html
מייד עם היוודע דבר שיחרורם של האסירים מעמנואל, פתח רבם האדמו"ר מסלונים בריקוד סוער עם חסידיו בהיכל הישיבה במאה שערים. בסלונים מפרשים את הפשרה כניצחון מוחץ על בג"ץ "שעירער על עליונות התורה"
27.06.10
http://www.srugim.co.il/3277-%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C/
"הופכים את הרובע ל 'מאה שערים' ותולים שם שלטים המבקשים לא להיכנס לרובע בלבוש לא צנוע", האם הרובע היהודי בי-ם מתחרד? האם ביכ"ס החורבה יעבור לידיים חרדיות? החברה לפיתוח הרובע היהודי: "ביכ"ס החורבה הוא קודם כל ביכ"ס רק אחר כך אתר תיירות"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3837797,00.html
21.01.10
חניכי התנועה לא ישתתפו בטקס הזיכרון ללוחמי שיירת הל"ה בגוש עציון, בשל הופעת להקה צבאית ויקיימו במקום טקס אלטרנטיבי. חניכים זועמים: "זה ביטוי מצער להלך רוח מקצין, המתבדל מרוב הציונות הדתית ועם ישראל". בני עקיבא: "משרד הביטחון כפה תכנים בלי לתת ביטוי לרוח התנועה"
ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, פנה היום לבג"צ באמצעות היועץ המשפטי לעירייה, עו"ד יוסי חביליו, בהמשך לעתירת עמותת נאמני תורה ועבודה כנגד השר לשירותי דת וועדת הבחירות לבחירת רבני העיר ירושלים.
01-10-09
מרטין וילר משוכנע כי אם הוועדה של משרד תחבורה תאשר הפרדה בין גברים לנשים ב"קווי מהדרין", הרי שבמו ידיה היא קורעת לגזרים את מגילת העצמאות על סעיפיה השוויוניים, ומטשטשת בצורה בלתי הפיכה את אופייה הפלורליסטי של מדינת ישראל
| 26/8/2009
לקראת ההכרעה בסוגיית קווי המהדרין, קוראת יו"ר נעמת, טליה לבני, "לשרטט קו אדום נגד קווי ההפרדה בתחבורה הציבורית". יו"ר שדולת הנשים, רינה בר-טל: "לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית נשים נהדפות באלימות לחלקו האחורי של האוטובוס"
18.08.09
"נציגות בתי הכנסת הציוניים בבירה" דורשת לשנות את הפורום לבחירת רב דתי לאומי לבירה – "90% מהחברים אינם תושבי העיר" ומאיימת: "אם הפורום לא ישונה ולא נקבל התייחסות עניינית נשקול את כל הצעדים העומדים לרשותנו"
16.08.09
08/09/2008
יש לומר בקול חד וברור: אמירות כמו של הרב רוזן נגד 'שלום עכשיו' הם בגדר הסתה לרצח. וכל ניסיון נלוז להתחבא מאחורי טענות צדקניות אגב גלגול עיניים כלפי מעלה, לא ינקה אותו מאחריות
נדמה שבפולמוס 'סרוגים' נשכחה שאלה אחת פשוטה: "האם מותר להוריד את סרוגים מהאינטרנט?". האם איסור 'לא תגנוב' קל יותר מאיסור נגיעה?
שמואל שטח
התמורות בחברה הערבית המסורתית המושפעת באופן מתגבר והולך מערכים דמוקרטיים וליברליים מובילות לשינויים באורח חייהן של נשים ערביות ולקונפליקט בין מחויבותן לערכי המשפחה למחויבותן לעבודה. כיצד נפתר הקונפליקט? מהם המאפיינים היחודיים של חברה מסורתית בהתמודדות עם קונפליקטים מסוג זה?
מסורתיות ומחויבות נראות לרבים כסותרות, אך עקרונות רבים העולים מתוך העולם המסורתי מסייעים דווקא ליצירת מחויבות. מסורת אבות למול הלכה קאנונית, משפחתיות, רגישות חינוכית והקפדה על פרקטיקות וריטואלים דתיים הם חלק מן העקרונות המאפשרים למסורתיות להתבסס כזהות יציבה והמשכית.
הדיון אודות המחויבות נפתח פעמים רבות בטענה לשחיקתה הגוברת. מפגש עם זוגות בתהליכי ההתמסדות שלהם גורר שינוי בצורת ההסתכלות, ותהליך ההדרכה לקראת חיי הנישואין, על השאלות והתשובות העולות במסגרתו מגלה כי רעיון המחויבות נוכח בחזקה בחיי הזוגות הצעירים.
החינוך למיניות בריאה מתמצה לרוב ב"סור מרע" בלבד, עיסוק זה מוביל לכך שהיא נתפסת כמשהו שלילי ואסור. הדבר מוביל למצב חינוכי של או-או. כיוון שתלמידים רבים לא מצליחים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של דרישות ההלכה בעולם המודרני, הם רואים את עצמם כחוטאים גמורים, וכבר זורקים את הכל. כיצד נשמור על מחויבות לצניעות לצד חינוך למיניות חיובית?
בעולם המערבי מתחולל תהליך של מעבר מיראה לאהבה, מאימה ופחד – ללקיחת אחריות המבוססת על רצון וחיבה, ומערכות יחסים רבות, הן בחברה והן במשפחה, הופכות ליותר ויותר דמוקרטיות. כיצד משפיע "מות היראה" על המרחב התרבותי והאמוני שלנו? כיצד נחנך ליראת שמיים בדור ללא מורא?
מצד אחד, לא ניתן לדבר על זהות יהודית מבלי לכלול בה הלכה. מאידך, ציבור גדל והולך מתקשה לקבל את ההלכה כמערכת מחייבת. ההלכה לא מאפשרת לאדם לערער על עצם המחויבות שלו כלפיה, עובדה היוצרת קושי יסודי עבור התודעה המודרנית. רק אם נטפל נכון בתודעה ההלכתית, באופן בו אנו ניגשים להלכה ותופסים אותה, תוכל ההלכה לתפוס מקום של כבוד אצל היהודי המודרני
תופעת ה'התחברות' היא ביטוי לחיפוש אחר עבודת ה' משמעותית ומאפיינת את החיים הדתיים בעידן המודרני. שומרי מצוות רבים אינם חיים מתוך תודעת מחויבות אלא מתוך בחירה חופשית בתורה ובמצוות. מהן סכנותיה של תופעה זו למחויבות להלכה? כיצד יסייעו הנאמנות והאחריות להתמודדות עם הבעיה?
הדיון על מחויבות, או העדרה, חביב במיוחד על חלק מן המחנכות והמחנכים של המגזר. "הדור הזה" כך שמעו רבים, "חוזר יותר בשאלה, מתחתן מאוחר אם בכלל, מתגרש הרבה יותר". סולד מכל מחויבות. אתגר חינוכי. יש שמפליגים להאשים את ה"פוסטמודרניזם". לו הנתונים הללו היו נכונים, הטיעון היה מושלם. בשנה שעברה פרסם אריאל פינקלשטיין, בהוצאת נאמני תורה […]
המציאות הישראלית הקשה הביאה את הציונות הדתית לזנוח את האידיאליזם שאפיין אותה, ולאמץ תפיסת עולם ריאליסטית מפוכחת. השיח הקפיטליסטי הדתי – תוצר של המגמה הזו – זר לרוחה של התורה, ומנוגד לאתוס הדתי-לאומי של אחריות לאומית וערבות הדדית. אם לא תתקיים כאן לכידות חברתית וכלכלית, לא תתקיים גם לכידות מדינית וביטחונית
למרות שרבות מן הנשים המזרחיות חשות קשר עמוק ליהדות ומנהלות אורח חיים מסורתי, בתנועה הפמיניסטית המזרחית נושא זה אינו בא לידי ביטוי. לכן החליטה דפנה חורב להקים בית מדרש המיועד לנשים מזרחיות, ובמרכזו עומדות נשות הקהילה המבוגרות, הלומדות בצוותא עם נשים צעירות על סוגיות בחינוך יהודי
מגילת האחריות – הכרזת הילדים על עתידה של מדינת ישראל
אסא כשר
תנועה בתנועה – אלול תשס"ב