יחסו של השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר לאחר ולזר, יחד עם דרכי הפעולה שלו כחבר כנסת וכשר, חושפים אטימות, התעמרות ואלימות. כל אלו, יחד עם תפיסה מושרשת של עליונות יהודית, חוברות לכדי מה שמכונה כיום "עוצמה יהודית". תפיסה זו מנוגדת לערכים מרכזיים שהתורה מנסה להנחיל, ומעבירה אותנו שינוי חברתי עמוק.
מנהיגי התנועה הכהניסטית – מיכאל בן ארי, ברוך מרזל, בנצי גופשטיין ואיתמר בן גביר – נראו לאורך השנים מלוכדים ומגובשים. הפילוג והניתוק ביניהם, וההכרזה של בן גביר כי כי "היום אני לא הרב כהנא", הוכתרו על ידי חלק מן הפרשנים כספין ותו לא. בחינת ההיסטוריה של התנועה, ומחקר שדה בקרב חבריה, מגלים פרטים חדשים על הנתק, האידיאולוגיה הכרוכה בו, ומשנתם המתפתחת של מנהיגיה, שנים אחרי מותו של הרב כהנא. האם יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, אכן שינה את עמדותיו?
