אחת המצוות המרכזיות של חג הפסח, היא מצוות החינוך – 'והגדת לבנך', המצווה להמשיך את שרשרת המסירה, לספר שוב ושוב את הסיפור המכונן של העם היהודי ולהפוך אותו למרכז הזהות של הדורות הבאים.
לפניכם שני מאמרים הראשון עוסק בחינוך בליל הסדר והשני מציע פרשנות מחודשת לדמותם של ארבעת הבנים שבהגדה.
שלום לבן התם
אתה השלישי, ואני יודע שאתה בדרך כלל לא זוכה להרבה תשומת לב. החכם והרשע גונבים לך את ההצגה ואת האפיקומן. השאלות שלהם מתוחכמות יותר ופרובוקטיביות יותר משאלת התם שלך, וכנראה בגלל זה הם זוכים ליותר יחס. אתה בסך הכול שואל מדי שנה מה בדיוק קורה כאן מסביב לשולחן, ומבקש שיעשו לך סדר. בעוד החכם והרשע מתחכמים ומתפלפלים, אתה באמת רוצה להבין מה הסיבה להסבה, ולא תמיד זה מאתגר את שאר הסועדים.
מכתב תם לתם
רציתי רק לומר לך תודה. על העיניים המחייכות והברק הקבוע בהן.
תודה על שישנת בבגדיך בלילה החיוור ההוא, אחרי שהגננת סיפרה לך שכשמשיח יגיע צריך להזדרז לקבל את פניו, אז הלכת לישון כשתחת הפיג'מה אתה עוטה את בגדיך, שלא תתעכב, חלילה, כשיבוא.
ארבעה בנים והיחס למורה
המעריך / מעריץ
מתנגד / מזלזל
הסגור, התעלומה
מתחנף, בעלי אינטרסים
שלום לכולם ותודה לכם על דברי העלבון שאתם סותרים ומטיחים כנגדי, כאילו עשיתי משהו רע. למי שעדין לא הבין, אני חכם. כן, חכם. בלי גמגום ועם הרבה יושר, טוב לי עם עצמי.
במחילה מכם, אם יורשה לי מעט להגן על כבודי…
מה אתם חושבים, שזה קל להיות חכם? שזה בא ברגע? תקדישו לי דקה (אולי קצת יותר) מזמנכם, ואוכל לספר לכם מה זה להיות היום חכם.
שלום,
זה אני ,
הרשע
בכל ליל סדר אתה רק מחכה שיגיעו אלי
אתה נהנה לצחוק עלי
לתת הסברים מפורטים על איך להקהות את שיני…
איך זה שאתה תמיד מרגיש שאתה החכם ואני הרשע?
