מאת: הרב רא"ם הכהן / דעות
במשך שנים רבות ציפה עם ישראל לשוב לציון ולעלות פיזית למקום המקדש. עם השיבה לעיר העתיקה במלחמת ששת הימים, החל ויכוח האם זה הזמן להתקדם לשלב הבא – אל בניית הבית. הרב יהודה גלעד משרטט מחדש את החלום לגאולה, מפנה את המבט מן הבניין הפיזי אל הדרך להשראת השכינה בו, וקורא לנו לבנות חברה של צדק וחסד.
הר הבית ומקום המקדש הוא המקום בו בחר הקב"ה לשכן את שמו והיכלו. אולם געגועיו של עם ישראל והתפילות לשוב אל הכותל המערבי העניקו לכותל קדושה מיוחדת, שלא פחותה מקדושתו של הר הבית.
עם חורבן בית המקדש, השתנה גם אופן הפולחן הדתי ופסקה הקרבת הקורבנות. יחד עם הסיבות ההלכתיות והפוליטיות, נדמה שגם השינוי בפולחן מהווה התנגדות לעליה להר הבית. מן הצד השני – יתכן שדווקא הקרבת הקורבנות ואכילתם יכולות לקרב אותנו לעבודת ה'.
גם אני רוצה לשאת אל הר עיניים ולדרוש שכינה דווקא שם, כברת היסטוריה ממרום ובמקום אשר יבחר. אבל לא היום, לא אני. גם לי קשה שאנחנו ספונים בבתינו ולא בונים בית לשמו. אבל לא היום, לא אני. עת לבקש ועת לרחוק ולא בכל עת אל הקודש. עוד לא.
לכאורה, נדמה שיחסו של הרצל אל הדת והיהדות היה כאל תפיסות מיושנות ומנהגים שצריכים לפוג מן העולם. אולם עיון בכתביו מגלה תמונה אחרת. הרצל ראה את הדת כמשמעותית לעם, את הרבנים כחלק מהנהגת שיבת ציון, ואפילו חזה את בית המקדש כמקום שמאחד את כל חלקי העם היהודי בארצו. עליזה לביא
בשנותיו הראשונות של "בצלאל", היווה בית המקדש מקור להשראה ויצירה בקרב מורי ומייסדי בית הספר. ביצירתם הם ביטאו את הזיקה למקדש וביקשו לשנות את משמעותו הדתית-המסורתית, ולהעניק לו פירוש תרבותי-לאומי.
המאמר מעלה את התפיסה ההלכתית לפיה אין בעיה בזמן הזה להסתובב בכל שטח הר הבית לכל אדם גם בטומאה. המסקנה נובעת מתוך בירור דעת הרמב"ם בנושא עליה להר הבית.
הגיליון הזה יורד לדפוס בדיוק בזמן ההתפרצות המחודשת של הקורונה.
וזה העניין עם הקורונה – אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה. אנחנו לא יודעים אם ההתפרצות הזו נחשבת לגל שני, אם זה רק ההמשך של הראשון, אם עד ספטמבר הלימודים ישובו לנורמליות, אם המשק יתאושש, אם ההופעה ההיא שקנינו אליה כרטיסים לפני חצי שנה תתקיים אי פעם וכמה אנשים יגיעו לחתונה שתכננתם כבר לפני ארבעה חודשים
: הוגיה השונים של התנועה הציונית רצו לבנות מקדש. יש מהם שתיארו אותו לפרטי פרטיו, ויש שאף עשו לשם בנייתו. שרגא בר און לוקח את הקוראים לסיור בין המקדשים השונים של הרצל, אצ"ג ובוריס ש"ץ, ואף למקדשים שהקימה מדינת ישראל. האמנם מהווה הקמת בית המקדש בירושלים חלק בלתי נפרד מהמהלך הציוני? המשיחיות הציונית הציונות […]
בעקבות מאמרו של הרב מלמד, דעות 57: 'השירות והאומה'הערות על מאמרו של הרב מלמד ותגובת העורךמיכל ברגמןבעקבות פרסום מאמרו של הרב אליעזר מלמד בגיליון דעות האחרון מבקשת מיכל ברגמן לנתח את המשמעויות הקשות העולות מן המאמר בנוגע ליחס לנשים. מתוך כך היא מבקשת להעלות את השאלה הקשה: האם דברים מעין אלו ראויים לפרסום ב"דעות"? תגובה למאמר מגליון 57 "השירות והאומה", והתייחסות של עורך דעות לדברים
למה אנחנו מתגעגעים?
לקט מתוך פורום אינטרנטי
ליקט: רן חורי
לקראת תשעה באב האחרון, התפרסמה בפורום באתר כיפה באינטרנט שאלה פשוטה ועמוקה: למה אנחנו מתגעגעים? הכנות שבחסות האנונימיות שמתיר הפורום האינטרנטי חושפת נקודות מבט שונות שנותנות תמונה רחבה של כמיהות וגעגועים. לקט תגובות מגוון ביחס למקומו של בית המקדש בחיינו ושאיפותינו
"הר קדשי": מסגד אל-אקצה ליד בית-המקדש!אור מרגליתהנחת היסוד של העיסוק במקדש ובהר הבית היא שמדובר בעיסוק בחומר-נפץ העלול להוביל למלחמת עולם. ייתכן שיש דרך אחרת לחשוב על הר הבית והמקדש. קבוצת לומדים מבקשת לערער על הנחת היסוד הקובעת כי בניית המקדש צריכה להיות ניצחון על הדתות האחרות. האם הר הבית הכולל בתוכו מסגד יכול להיות "בית תפילה לכל העמים"? משחק סכום אפס
ונשלמה פרים שפתינוהרב שמואל ריינרהרב שמואל ריינר הוא מראשי ישיבת הקיבוץ הדתי מעלה- גלבועמאמר זה פורסם בעבר בספר: "דרישת שלום: דרשות על התורה ברוח השלום והצדק" בעריכת צבי מזא"ה ופנחס לייזר, ידיעות אחרונות, תל אביב, 2010.***********************
שירי מקדשסיון הר שפי שירים חדשים מאת סיון הר שפי מתוך: הגדר (מחזור שירים) – ראה אור בכתב העת "עתר" (גליון ד') ה. הִנֵּה הַכֹּתֶל הֶחָדָשׁמְלַוֶּה לִנְסִיעָתֵנוּ כְּמוֹ יָרֵחַתּוׂפֵר אָחוׂר בְּאָחוׂר.
בית-המקדש כמקור החיות העולמיהרב רא"ם הכהן הרב רא"ם הכהן הוא ראש ישיבת ההסדר עתניאל ורב היישוב*************************************
מחשבת ההלכה של ימי המקדשאבינועם רוזנק ד"ר אבינועם רוזנק הוא ראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר במכון ון ליר בירושים
"חורבנו של המרכז הרוחני של העם והיציאה לגלות הופכים בשירהּ של דליה רביקוביץ למעגל הרחב שמושפע מחורבנו של התא המשפחתי הגרעיני. כשקודש הקודשים הזוגי מופרע ונפרץ, ומקדש הפרט, שהוא הבית, נבקע – גם חיי הכלל לא יוכלו עוד לשמר את האיזון העדין שמאפשר את קיומם".
