היחידה שלא חתמה על הגדלת הייצוג הנשי ברבנות: ח"כ מועלם
חברת הבית היהודי לא הצטרפה ליוזמת כמעט כל חברות הכנסת להגדלת שיעור הנשים באסיפה שתבחר את מועצת הרבנות הראשית. ח"כ מועלם רפאלי: "הצעה דומה נפלה בעבר. אני פועלת במטרה להביא להסכמה רחבה"
חברת הבית היהודי לא הצטרפה ליוזמת כמעט כל חברות הכנסת להגדלת שיעור הנשים באסיפה שתבחר את מועצת הרבנות הראשית. ח"כ מועלם רפאלי: "הצעה דומה נפלה בעבר. אני פועלת במטרה להביא להסכמה רחבה"
ארגוני נשים מתערבים בהליך בחירת חברי הוועדה הבוחרת את חברי מועצת הרבנות הראשית והם דורשים ממנדלבליט: "להנחות את הממשלה והכנסת למנות נשים בלבד ליתרת המינויים" • האם זה יהיה המאבק הבא בין החרדים לארגונים הללו? ימים יגידו
מועצת הרבנות הראשית לישראל אישרה את השינויים במערך הכשרות. בתכנית: ניתוק בין המשגיח לבעל העסק, מצלמות במקום משגיחים ונהלים אחידים בכל הארץ
גורמים בארגון 'נאמני תורה ועבודה' תוקפים את התנגדותם של רבנים מהציונות הדתית להסכם קדם נישואין וטוענים שהם "הולכים שבי אחרי רבנים חרדים"
נהוג לחשוב שהמוסלמים מתקדמים לאט יותר בכל הנוגע למעמד האישה לעומת היהדות. ובכל זאת, לא תמצאו ח"כ יהודי דתי שיגיש הצעת חוק שמאפשרת ישיבה של אישה על כס הדיינות. הח"כים הערבים עשו את זה היום.
נהוג לחשוב שהמוסלמים מתקדמים לאט יותר בכל הנוגע למעמד האישה לעומת היהדות. ובכל זאת, לא תמצאו ח"כ יהודי דתי שיגיש הצעת חוק שמאפשרת ישיבה של אישה על כס הדיינות. הח"כים הערבים עשו את זה היום.
מינויים של שמונה דיינים בצל הדחתם של שלושה נוספים מתקבלת ברגשות מעורבים בציונות הדתית. הרב אפרתי: דיינים יראי אלוקים, נאמני תורה ועבודה: פגיעה באמון הציבור
הוועדה למינוי דיינים מינתה חברים חדשים בבתי הדין. המתמודדים מהציונות הדתית שנחשבו ליברליים נותרו בחוץ כשקרובי משפחתם של הדיינים החרדים הצליחו להיכנס. נאמני תורה ועבודה: "מכרו את עתידן של אלפי נשים"
שמונה דיינים שנבחרו מזוהים עם הציונות הדתית, אבל החרדים רשמו הישג כאשר הצליחו לסכל – בעזרת השר שטייניץ – את בחירתם של שלושת הרבנים המזוהים עם ארגון צהר
בתי הדין החדשים לגיור מחזירים עטרה ליושנה. בעוד מערך הגיור ה"ממלכתי" כשל במשימתו הממלכתית, בתי הדין של "גיור כהלכה" מבקשים לטפל בסוגיה כלל ישראלית שמשפיעה על הזהות היהודית של רבים מאזרחי המדינה
ערוץ הכנסת – קו פתוח: האם יש מקום לגוף גיור נוסף לרבנות הראשית?
יוזם רפורמת הגיור שנקברה עם הקמת הממשלה החדשה, רווה נחת עם ההכרזה עם הקמת בתי הדין האלטרנטיביים לגיור – תולדה של טרפוד החוק. "רבנים חשובים שמו גבולות להתאכזרות הרבנות הראשית לאזרחי המדינה", אמר אלעזר שטרן, ואיים כי אי הכרה בגיורים אלה, תביא להיפרדות מוחלטת של זרמים אורתודוכסים בישראל מהרבנות הראשית גם בכשרות ובמעמד האישי
הוועדה למינוי דיינים תתכנס בקרוב למנות דיינים חדשים שיהיו האנשים שכל אחד מאיתנו עלול לפגוש בשלב כלשהו בחיים. הם נבחרים באופן פוליטי, משיקולים מגזריים ולא ענייניים. הגיע הזמן שנציגי הכנסת שייבחרו יתחייבו לבחור דיינים על פי אמות מידה שוויוניות
גורמים בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' תוקפים את כוונתו של אריה דרעי להעביר את בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים למשרד הפנים. "חבל שבתמורה לרווחים פוליטיים מנסה אריה דרעי לפגוע באנשים השקופים"
לאחר שהודיע כי יעתור לבג"ץ בשמו ובשם הרבנים האורתודוכסים בארה"ב, שהרבנות הראשית מסרבת להכיר בהם – הודיעה הרבנות כי מעדויות שהגיעו לידיה, עמדותיו ההלכתיות של הרב וייס "מעמידות בספק את מידת מחויבותו להלכה". בסביבת הרב וייס, מהרבנים האורתודוכסים המובילים בזרם הליברלי, מאשימים את הרבנות בחוסר שקיפות
01.01.14
ארגוני הנשים הדתיות, ביניהם "קולך" ו"מבוי סתום", טוענים כי העברת הסמכות על בתי הדין למשרד הדתות תפקיע את יכולת הפיקוח על הנעשה בהם ותעמיק את העוול הנגרם לאלפי נשים בישראל
ג ניסן תשע"ג, 14/03/2013, כיפה
בכנס של צעירי נאמני תורה ועובדה שעסק בנושא הגיור אמר הרב בני לאו כי לאחרונה הוא חש ייאוש מהמוסד הממלכתי של בתי הדין לגיור ולדעתו יש להקים בתי דין חלופיים לבתי הדיין הקיימים. לדבריו "לא ייתכן שאנשים שלא שותפים לאמונה בממלכתיות הישראלית – שולטים בה."
15.01.12
http://www.kipa.co.il/now/47320.html
הרב לאו, שהתנגד בעבר להקמתה של מערכת אלטרנטיבית לבתי הדין הרבניים, טוען כעת כי המציאות מאלצת זאת. "לא ייתכן שאנשים שלא שותפים לממלכתיות הישראלית – שולטים בה"
15/01/2012
פנייה מאסף פינק – בחירה לועדה למינוי דיינים
חברות וחברים שלום רב
ביום שלישי הקרוב ה22 לחודש תמנה לשכת עורכי הדין את נציגיה בועדה למינוי דיינים. באותו יום ימונו גם נציגי הועדה למינוי שופטים שעליהם רועשת וגועשת הארץ, אך אני חושב שהרבה אנשים שוכחים שהסיכוי להגיע לבית דין רבני גדול יותר מאשר להגיע לבית משפט שלא לדבר על המשמעויות הכבדות יותר בדיון בבית דין רבני בייחוד לנשים.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1218109.html?more=1
ויכוחים בין נאמן והרב הראשי עמאר מנעו גם הצבעה על מינוי מנכ"ל מערכת בתי הדין הרבניים
02/03/11
תגובה למאמרו של רן חורי: 'גבר הולך לאיבוד: על גברים ואי שיוויון מגדרי' דעות 59
ריקי שפירא
עו"ד ריקי שפירא היא היועצת המשפטית של "'קולך"
דבר העורך / אוראל שרפ
גבר הולך לאיבוד: על גברים ואי שיוויון מגדרי רן חורי רן חורי הוא עורך תוכן ב"דעות", מאסטרנט בתוכנית ליהדות זמננו באוניברסיטת בר אילן, ואב גרוש. השיוויון המגדרי הוא נושא אשר לרוב מעורר קונוטציה של עיסוק במעמד האשה, ובזכויותיה הנפגעות בתחומים רבים מדי. ואולם, ישנו לפחות נושא אחד שבו תביעה לשוויון מגדרי מחייבת מענה […]
חופה, קידושין והרישום הלא קדושבתיה כהנא-דרור
אף שאין כל דופי בהליך הגיור המתרחש בבתי הדין המיוחדים, קיימת בכל זאת נקודת חולשה במערך הגיור: היום שלאחר בית הדין. כדי לסייע למתגיירים להמשיך לקיים זיקה חיה ליהדות גם לאחר תהליך הגיור, יש למסד מערך ליווי לגרים שיכלול קהילות קולטות גרים, ימי עיון ובתי מדרש ייעודיים לגרים
קודת המוצא של פרופ' איש שלום מבטאת עירוב שאינו הכרחי בין זהות ישראלית לזהות יהודית – עירוב
המכתיב גישה מקילה מאוד בענייני גיור. גישה זו מכפיפה את הדת לצורכי המדינה; היא
אינה לכבוד התורה ולא ברור שהיא עשויה לתרום לאופייה היהודי של המדינה. השקעת
מאמצים בהעלאת קרנו של מעמד האזרח הישראלי עשויה לשחרר אותנו מן הצורך לנתב דרך
הדת את התקבלות העולים בחברה שלנו.
לפרופסור בנימין איש שלום יש חזון גדול: אימוץ תפיסה מחודשת לגבי משמעותה של מדינת ישראל,
פיתוח זהות יהודית-ישראלית חדשה והתמודדות אמיצה עם אתגר גיור העולים. על אף
שלדידו, מדינת ישראל ומוסדותיה הם האחראים לטיפול בסוגיות אלו, הוא סבור כי בכל
מקום שבו המדינה והרבנות אינן ממלאות את תפקידן, יש למלא את החלל על ידי פעילות קהילתית
יזומה.
באוקטובר האחרון הכריע בג"צ כי הרבנות הראשית אינה יכולה למנוע מתן תעודות כשרות למסתמכים על היתר המכירה. בכך בא לסיומו – לעת עתה – ניסיונם של גורמים חרדיים להביא לשינוי במדיניותה של הרבנות הראשית. כמו כן, המאבק סביב שנת השמיטה הפך תמרור אזהרה נוסף להידלדלות כוחה של הציונות הדתית במועצת הרבנות הראשית.
יוזמה חדשה של הרב ישראל רוזן להקמת בית דין
אלטרנטיבי מסמלת שלב חדש במאבק נגד בתי הדין הרבניים. על פי הצעתו, בתי הדין
החדשים ישאבו את כוחם מתוקף חוק הבוררות, ויאוישו בדיינים בעלי רגישות חברתית
המעורים ברקע התרבותי שהמתדיינים באים ממנו. מאז פרסום ההצעה נשמעים דברי ביקורת
מצד כמה מארגוני הנשים, המביעים ספקות ביעילותה ובמעשיותה, וחוששים כי היא תגרום
נזק רב יותר מתועלת
לפני
כחודשיים אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק שיפוט
בתי דין רבניים, שמשמעותה הרחבה בפועל של סמכויות בתי הדין. בימים אלה מופעלים
לחצים כבדים להשלמת חקיקתה בכנסת, כשבמקביל מונחות על שולחן הכנסת כמה הצעות חוק
פרטיות, שהגישו כמה חברי כנסת מהסיעות החרדיות.
מה
"מסתתר" מאחורי הכותרות והמונחים המשפטיים הפורמליים? מהן ההשלכות
מרחיקות הלכת שעשויות להיות לקבלת ההצעות האלה על הסטטוס-קוו השורר כיום בענייני
דת ומדינה, וכיצד ישתנו מצבן ומעמדן של נשים בהליכי גירושין?
אנו נמצאים
בעיצומו של מאבק על דמותה היהודית של המדינה. האם היא תשמור על אופייה הממלכתי, על
פי תפיסת הציונות הדתית, או שמא היא תהפוך לחרדית, והציונות הדתית, על תפיסתה
הממלכתית, תידחק לקרן זווית?
שיחה עם הרב אליהו בן דהן, מנהל בתי הדין הרבניים, על נישואין אזרחיים, אלימות כלפי נשים, סרבנות גט,
הקריאות להרחבת סמכויות בתי הדין, היחסים (הטעונים) עם הטוענות הרבניות, ובית הדין
העתידי – בית דין 'ללא נייר'. על נשים דיינות עוד אין מה לדבר.
ראו את הגיליון בקבצי PDF. כאן