גיור

רב אורתודוקסי אמריקני שעוסק בגיור עומד בפני שלושה אתגרים מרכזיים: האלטרנטיבה של גיור רפורמי, האופציה של היקלטות אל תוך הקהילה היהודית באמצעות נישואין אזרחיים ואימוץ זהות יהודית ללא תורה ומצוות. אל מול האתגרים הללו, יש לדרוש מן המתגיירים רמה מתונה של שמירת מצוות, תוך הבנה שזהו רק צעד ראשון לקראת אימוץ היהדות והמסורת היהודית לכל החיים

     על גיור ועל כבוד האדםרון רוט 

אף שאין כל דופי בהליך הגיור המתרחש בבתי הדין המיוחדים, קיימת בכל זאת נקודת חולשה במערך הגיור: היום שלאחר בית הדין. כדי לסייע למתגיירים להמשיך לקיים זיקה חיה ליהדות גם לאחר תהליך הגיור, יש למסד מערך ליווי לגרים שיכלול קהילות קולטות גרים, ימי עיון ובתי מדרש ייעודיים לגרים

קודת המוצא של פרופ' איש שלום מבטאת עירוב שאינו הכרחי בין זהות ישראלית לזהות יהודית – עירוב
המכתיב גישה מקילה מאוד בענייני גיור. גישה זו מכפיפה את הדת לצורכי המדינה; היא
אינה לכבוד התורה ולא ברור שהיא עשויה לתרום לאופייה היהודי של המדינה. השקעת
מאמצים בהעלאת קרנו של מעמד האזרח הישראלי עשויה לשחרר אותנו מן הצורך לנתב דרך
הדת את התקבלות העולים בחברה שלנו.

בשנים האחרונות פיתחו כמה רבנים תפיסה חדשה ותמוהה, שלפיה יש לשלול רטרואקטיבית את יהדותו של גר שלא קיים מצוות בין אדם למקום. מה הביא את הרבנים האלה לפתח גישה השוללת בצורה מהותית את לב המסורת התורנית?

  לצד השמחה הרבה על הגעתם ארצה, את גלי העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר מלוות כבר מהרגע הראשון שאלות בדבר זהותם הדתית של העולים. המדיניות ההלכתית של הרבנות הראשית מתיישרת תמיד אל השוליים הבדלניים ביותר של הספקטרום ההלכתי. אולם להלכה יש גם כלים אחרים, שיוכלו לתת מענה מיטבי למצב הייחודי של יוצאי ברית המועצות לשעבר […]

רב אורתודוקסי אמריקני שעוסק בגיור עומד בפני שלושה אתגרים מרכזיים: האלטרנטיבה של גיור רפורמי, האופציה של היקלטות אל תוך הקהילה היהודית באמצעות נישואין אזרחיים ואימוץ זהות יהודית ללא תורה ומצוות. אל מול האתגרים הללו, יש לדרוש מן המתגיירים רמה מתונה של שמירת מצוות, תוך הבנה שזהו רק צעד ראשון לקראת אימוץ היהדות והמסורת היהודית לכל החיים