ארגונים רבים פועלים בשדה האזרחי כדי להשפיע על עיצוב דמותה של מדינת ישראל. כמו רבים, גם עבודתם נעצרה לזמן מה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, וגם עליהם היא השפיעה. כיצד הם מתכננים לפעול ביום שאחרי כדי לקדם את החיים המשותפים במדינת ישראל בין כלל המגזרים והזרמים? במה הם מתכוונים להתמקד?
מאז השבעה באוקטובר אני עסוק בהקשבה. שבתי להאזין לחדשות ומהדורות, לא רק כדי להתעדכן במה שקורה (את זה אפשר לצרוך בקלות ברשתות החברתיות), וממש שלא על מנת לשמוע ניתוחים (יש יאמרו חסרי תוחלת) על מצבנו ודרכנו, אלא בעיקר כדי לשמוע יחידים וקבוצות, משפחות שכולות והורים לחטופים, לוחמים ולוחמות, אנשים ונשים מקו החזית ומן העורף, מומחים […]
גברים ונשים עברו במלחמה הזו טראומה שלא תיאמן, והבעיה היא שרבים מהם עברו אותה בנפרד. התפקיד שלנו כחברה וכקהילה הוא לעזור להם – ביחד ובנפרד – לשוב לחיים זה לא מאמר, זו רשימה. רשימה שבה אני רוצה לשתף אתכם, הקוראים והקוראות, במחשבות שיש לי על ה'נשים' וה'גברים' בזמן המלחמה ואחריה. זוהי רשימה סטטיסטית, זאת […]
הגיעה העת לשוב ולכונן שותפות בין הציבור הדתי ובין הציבור הכללי במדינת ישראל, אלא שלשם כך שני הצדדים צריכים להתאמץ לתקן את דרכיהם. קריאה כנה ונרגשת לאחדות יהודית שנותנת מקום לכולם הבית הפרטי נפרץ בשעת הקודש האזרחית: שבת בבוקר. שעת הקפה הראשון, עיתוני השבת, ריצת הבוקר או הילדים שמצטרפים למיטת ההורים. זוהי שעת חסד. […]
האם מלחמת מגן על עם ישראל היא מלחמת מצווה דתית או מלחמת חובה אזרחית? עיון הלכתי חושף את התפנית המפתיעה בפסיקת ההלכה של הרמב"ם ומעלה הרהורים חדשים על היחסים שבין גורל וייעוד בחיינו הלאומיים
אחדות בחברה הישראלית לא תוכל להיווצר על ידי פתרונות מטפיזיים או תיאולוגיים, כמו אלו שהציעו הראי"ה קוק והרב סולובייצ'יק, אלא רק על ידי יחס קונקרטי לכל אדם, על מכלול הסתירות שבו. הרהורים על אחדות חברתית ממשית ומדומה לקראת היום שאחרי המלחמה
אין סיבה להניח שבתום המלחמה הכנסת גם תצליח לנהל את המדינה המתאוששת וגם לפתור את המחלוקות החברתיות בנושאי הליבה שבערו בנו בימים שלפני המלחמה. לצורך כך יש להקים 'אסיפה מכוננת לישראל' אשר תציע בהסכמה רחבה עקרונות וכללי יסוד למוסדות השלטון של מדינת ישראל מלחמת 'חרבות ברזל' שנכפתה עלינו לא ייתרה את הצורך בפתרון […]
זיכרון ביהדות אינו רק צורך נפשי או חברתי אלא הוא גם תביעה מוסרית המתממשת הלכה למעשה. מאחריות לניצולים ועד שינוי היחס לטכנולוגיה והגנה על נשים – על חמישה חיובים ועוד אחד הצומחים ממאורעות השבעה באוקטובר רבות מדובר בהיבטים המוסריים של המלחמה המתנהלת בעזה. היבט מרכזי נוגע לעצם הלחימה, שאין חולק בינינו על צדקתה. היבט […]
לאורך העשורים האחרונים צמצמה מדינת ישראל את תפיסת מדינת הרווחה ופגעה בשירותים ציבוריים רבים, שעל חסרונם שילמנו במאורעות שמחת תורה. ללא תיקון המצב והשבת הרווחה לא נצליח באמת לנצח וגם לא לחיות, לפחות לא ביחד
במקום לחפש את הסיבות התיאולוגיות למכה שחטפנו בשבעה באוקטובר עלינו לשאול מה עלינו לעשות בעקבותיה. צעד ראשון לכך הוא לעשות חשבון נפש על חטאים חברתיים שאותם ביצענו ולפעול לתיקונם
"הדבר היחיד שיש בצבא באופן בלתי מוגבל (אם כי מפקדים מנסים להסתיר את זה) הוא זמן. כולנו, בסדיר ובמילואים, נמצאים בצבא מסביב לשעון, עשרים וארבע שבע. ממילא, מה שלא קרה בבוקר אפשר להשלים בערב, הרי אנחנו בכל מקרה כאן. זו הסיבה האמיתית שהסעות בצבא מאחרות, מטווחים מתעכבים, ורכבים נתקעים בתיקון. כשאנחנו בכל מקרה כאן, הזמן […]
