דעות 108

המאמר מוקדש להוריי, חיה-רבקה בלומרוזן ז"ל, ואברהם יצחק בלומרוזן 

מצוות רבות התלויות בארץ שלא נוהגות היום במלואן, לא עברו טרנספורמציה הלכתית לעידן העירוני-תעשייתי ומצומצמות לכדי פרשנות חקלאית בלבד. אנסה להציע הרחבה בפרשנות של מצוות חקלאיות להוראות בתחומים חברתיים של עבודה ורווחה – למצוות ותקנות הקשורות לצדק חברתי ולגזור מהן, בדומה למעשר כספים, מצוות והנהגות לחיים המתועשים-מודרניים. 

במצוות הצדקה נקרא האדם לפעול בניגוד לאינסטינקט הפשוט שלו, ולוותר על עמדה הישרדותית ביחב לרכושו למען האחר הזקוק לו. בתורתו של רבי נחמן מברסלב, "עבודת הצדקה" היא כזו שיש בה שינוי רדיקלי ויכולת להשתחרר מתבניות החשיבה והקיום בהן נאחז האדם, ולאמץ עמדה גמישה יותר. עבודת הצדקה מזמינה את האדם להיפתח אל מה שמעבר לו, ויכולה אף ללמד אותנו משהו על עבודת המידות שסביב מדיניותה החברתית-כלכלית של המדינה.

בחמש עשרה השנים שחלפו למן המשבר הפיננסי הגדול של שנת 2008, דובר רבות על בחינה מחדש של הקונצנזוס הפוליטי והכלכלי. בשנים האחרונות, עם עלייתם של מפלגות ופוליטיקאים ‘פופוליסטים’ משמאל ומימין, הלך שיח זה והתעצם. נדמה כי הקונצנזוס הקפיטליסטי בשיח הכלכלי חלש מכפי שהיה במשך עשורים רבים, וכי הסוציאליזם חוזר לשיח הציבורי.

דמותו של אלכסנדר הגדול ריתקה את חכמי התלמוד שיצרו סביב הגרעין ההיסטורי אגדות בעלות ממד פנטסטי. סיפור מסעו של אלכסנדר לארץ קציא האוטופית מאפשר לבחון סוגיות של צדק חברתי, ערכי שליטה וכוח ויחס לרכוש.  אלכסנדר ודיוגנס – שליטה במשאבי הטבע מילדותי זכורה לי האגדה היוונית על אלכסנדר מוקדון שבא לבקר את הפילוסוף דיוגנס שהיה גר […]