"ופתאום החלל מקבל שם. אני לא מכיר אותו, אבל משהו בתוכי נשבר. זה חלל שלנו, חייל של החטיבה שיצא לפני שבוע להילחם וחייו הסתיימו מהר כל כך.
פעלנו כשורה, עמדנו במשימה. אבל שום אימון לא מכין אותך לשֵׁם ולפנים אמיתיות של ילד בן עשרים ושתיים."
על אף הצורך לאחוז בנשק בזמני מלחמה, גם בחברה האזרחית, יש לזכור שנשק איננו קדוש ויש להרחיק אותו ככל שניתן מטקסים ומקומות מקודשים. הצעה ל'הלכה ישראלית' שתרגיל אותנו כחברה חפצת חיים להציב את כלי הנשק במקומם הנכון מסורת עתיקת יומין אסרה על אלימות במקומות קדושים. לכן היו נוהגים רוצחים להתחבא במקדשים – מנהג שהדיו נמצאים […]
בזמן מלחמה צפות שאלות ייחודיות הן מצד נשים שמשרתות בצבא הן מצד נשים באזרחות, שבעליהן מגוייסים ועולמן הדתי משתנה. בכל המקרים האלה, רבנית תוכל לתת מענה מדויק ואורגני יותר מרבנים. הגיעה העת שהרבנות הצבאית תאמץ לתוך מדור ההלכה שלה רבניות צבאיות, שיוכלו להוות כתובת עבור אלפי השאלות שמגיעות מן השטח היא פנתה אליי בשבוע הראשון […]
המלחמה עם שכנינו והאנטישמיות הגואה בעולם נראות כנתון שלא עתיד להשתנות, אבל ייתכן שמקור הבעיה מצוי אצלנו. למדינת ישראל אין תפיסה דתית-הלכתית רלוונטית ביחס למעמדם של הלא-יהודים החיים לצידה ובתוכה. האתגר מונח, דווקא כעת, לפתחנו
מאז פרוץ המלחמה, עשרות אלפי שאלות בתחומים שונים הציפו את הרבנות הצבאית, שהתגייסה, על כל מערכותיה, לתת להן מענה יעיל והולם. בעקבותיהן יש להרהר על הקונספציה ההלכתית הנוגעת למצבנו הלאומי: האם איננו במצב של פיקוח נפש מתמשך, המשליך על התנהלות כל גופי הביטחון בשבת וגם על החברה האזרחית?
כבר בשבועות הראשונים למלחמה נפגשו ראשות הארגונים העוסקים בסרבנות גט ועגינות לשיחה על חשש העגינות העולה במלחמת חרבות ברזל והרצון להעלות למודעות את פתרונות המניעה. לכל השותפות היה ברור שפציעה קשה ופגיעה קוגניטיבית חמורה עלולות להשאיר אישה עגונה כל חייה, כשבן הזוג אינו מתקשר ולא מתקיימת ביניהם שום מערכת יחסים זוגית. השיחה לא הייתה קלה, […]
החל מעגינות, עבור בטקסי חליצה וכלה באיום על כשרות הילדים – לצד הפגיעות הפיזיות והנפשיות שסופגים הלוחמים בשדה הקרב, המלחמה פוגעת גם בלא מעט נשים, שמעמדן האישי מתערער בעקבות מוות, פציעה או שבי. אבל אם הפגיעה היא הלכתית גם הפתרון צריך להגיע משם
ראש אבות בתי דין הרבניים ירושלים רב שכונת בקעה, וראש ישיבת צוף דב"ש מחבר שו"ת דברות אליהו י"ב חלקים כד חשון תשפ"ד לכבוד ידידי הרב הגאון אב בית דין הרב חיים אמסלם שליט"א, שלום רב, מאשר קבלת שאלתו ותשובתו בנידון אותה בחורה, שנרצחה ע"י בני עוולה זרע עמלק, ורק עתה זיהו אותה. אביה יהודי, […]
שאלה: אחת מהנרצחות במסיבה ברעים היתה בת לאב יהודי ולאם לא יהודיה. קברו אותה בקבר מחוץ לתחום בבית קברות רגיל, והמשפחה מבקשת להעבירה לקבר ישראל. האם אפשר? תשובה: גרסינן בגמרא גיטין סא ע"א: "תנו רבנן מפרנסין עניי נכרים עם עניי ישראל ומבקרים חולי נכרים עם חולי ישראל, וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל מפני דרכי […]
אלינה פלחטי הי"ד נרצחה באכזריות במסיבת הנובה והובאה לקבורה יותר משלושה שבועות לאחר מכן בבית שאן. אך בשל העובדה שלא סיימה הליך גיור בצה"ל נקברה מחוץ לגדר. לאחר מאבק ממושך של משפחתה, בסיוע תנועת נאמני תורה ועבודה, וחוות דעת הלכתיות מרבנים בכירים, הוסרה הגדר בבית העלמין ואלינה הוכנסה פנימה. זהו סיפורו של המקרה התקדימי ופסקי […]
'א-לוהים לא יוותר אילם בשפה שבה השביעו אותו אלפי פעמים לשוב ולחזור אל חיינו' כך כותב גרשום שלום במכתב לפרנץ רוזנצוויג בשנת 1927. זהו מכתב דחוס ולחוץ, מלא דאגה. שלום מתאר בו סכנה הטמונה בחידוש השפה העברית, ובשימוש בה כשפתה של התרבות העברית המתחדשת. על פי שלום, בעברית טמונים כוחות דתיים שהחילון לא יצליח לנטרל, […]
קוראות וקוראים יקרים, לפני מספר חודשים נכנסתי לתפקיד מנכ"ל נאמני תורה ועבודה-קולך, ואני שמח לפתוח גיליון חדש של 'דעות'. ראשית, ברצוני להודות לשמואל שטח, המנכ"ל היוצא, על תרומתו העצומה לארגון ולחברה הדתית והישראלית. העבודה המשותפת עם שמואל לאורך השנים, וכעת במסגרת החפיפה, ממחישה את אישיותו המיוחדת ומעלותיו הרבות, המתבטאות גם בהערכה הרחבה לה הוא זוכה […]
