(תגובה ליוזמה המבורכת של Adi Gross בכתבה של טולי פיקרש ב הד העיר – רשת מקומונים המובילה לציבור הדתי). יישר כוח על העיסוק בסוגיית הדתל"שים ואין לך הורה ירא שמיים שפנוי מן העיסוק בסוגיה זו. בהמשך לשיח שמתקיים על דפי העיתון, אבקש להציע זויות נוספות. ראשית כדאי לדייק בנתונים. השיח אודות 50% דתל"שים בחברה הדתית-לאומית […]
פורסם במוסף שבת של מקור ראשון: https://www.makorrishon.co.il/judaism/220693/ הדיונים על תופעת החילון ומספר הדתל"שים בציונות הדתית מלווים את החברה הדתית-לאומית מזה שנים רבות אך נראה שלאחרונה התעצם הדיון בנושאים אלו. זאת על רקע כמה פרסומים אשר ביקשו להצביע על כך ששיעור גבוה – כמעט כמחצית – מבין אלו שגדלו בבית דתי, אינם ממשיכים לקיים אורח […]
לעיתים רבות, ה"מכה בפטיש" בחזרה לעולם הדתי של הדתל"שים באה לידי ביטוי ברצון לרשום את הילד לחינוך ממלכתי דתי. אלא שהתקרבות זו מאיימת על ההורים הדתיים שאינם ששים לראות שבכיתה של בנם, ישנם ילדים עם מערכת חוקים אחרת מהבית. (דעה)שמואל שטח29.08.12
הפתרון לבעיית התשלומים הרבים, הינו קודם כל בהחזרת הביטחון להורים ובחיזוק ההבנה שחינוך לתורה תלוי קודם כל באווירה המשפחתית, ביחסים ההדדיים ובניהול התקין של המבנה המשפחתי. זה דורש המון יחס, השקעה והורות נכונה, אך זה לא עולה ולו שקל אחד. זוהי גם דעת התורה, המפקידה בידי ההורים את האחריות לחינוך ילדיהם, גם זה הדתי והאמוני, ולא מאפשרת החצנה של אחריות זו לידי גורמים אחרים.
אנחנו לעולם לא נחזור למה שהיינו. האחדות תיכנס לפה בכוח, בעל כורחנו, נרצה או לא. אני רואה כל מיני דברים מסביב. עבור אנשים בשוליים לא תמיד זה נעים, אבל לכלל ישראל זה יעשה טוב. נתחיל עוד לפני המלחמה.
