לראשונה: המשפט העברי נכנס לספר החוקים
ברוב של 39 ח"כים נגד 32, נקבע כי במקרה שלא יימצא פתרון במשפט הקיים יפנו השופטים למשפט העברי. ההצעה של ח"כ סלומינסקי אושרה בקריאה שנייה ושלישית
ברוב של 39 ח"כים נגד 32, נקבע כי במקרה שלא יימצא פתרון במשפט הקיים יפנו השופטים למשפט העברי. ההצעה של ח"כ סלומינסקי אושרה בקריאה שנייה ושלישית
ערוץ הכנסת – קו פתוח: האם יש מקום לגוף גיור נוסף לרבנות הראשית?
למרות הרכבה הנוכחי של הקואליציה נמשך המאבק על נושאי דת ומדינה והוא ימשיך גם אל תוך המושב השני של הכנסת ה-20
נמנע משבר קואליציוני: ועדת השרים לענייני חקיקה אשרה את הצעת החוק, שנחשבת לאחד המוקשים המסכנים את יציבות הקואליציה. אישור החוק בוועדה הגיע לאחר הסכמה של המפלגות החרדיות לשורת ויתורים שאפשרו את אישור החוק
הצעת חוק חדשה שצפויה לעלות היום לוועדת השרים לחקיקה מבקשת לחייב קבלת חוות דעת של הרבנות בכל נושא העוסק בענייני דת ומדינה בכנסת
חוק איסור הונאה בכשרות מביא לחילוקי דעות בממשלה, אולם הניסיון של "הבית היהודי" להפוך למפלגת העם ולא בהכרח לנציגה הדתית, מביאים אותה להימנע מלהביע דעה. זאת למרות ששניים מחבריה חתומים על החוק
אלה האנשים שהולכים להחזיק בתפקידים שיעצבו את אופיה היהודי של המדינה בקדנציה הקרובה
הכנסת היוצאת עסקה בהרחבה בענייני דת ומדינה. בבחירות הקרובות יש להמשיך את המומנטום ולקבוע כי מפלגה שלא תכניס למצע שלה שינוי ביחסי דת ומדינה – לא תקבל את קולנו.
נדמה כי זו הכנסת שפעלה הכי הרבה, על מנת לשנות את הסטטוס-קוו ולהוביל שינוי בתחום החשוב הזה. הבשורה הייתה עוד מימי המשא ומתן הקואלציוני שבו, לראשונה ובעקבות מאמצים של תנועת נאמני תורה ועבודה, לא הופיעה המילה "סטטוס קוו", אלא הוסכם שכל רפורמה שתוצע תצריך הסכמה של הבית היהודי. אבל זה לא נגמר בכך; במהלך הקדנציה נרשמה התקדמות משמעותית בסוגיות כגון הכשרות, הגיור, השבת, מעמד הרבנות הראשית ואחרות – הן ברמה החקיקתית והן בשיח הציבורי.
"איני רוצה עוד להתווכח עם חבריי החושבים כמוני. זמני בעולם הזה מתקצר, וצריך לעשות מעשה, והוא: לפרוץ את המסגרות הקיימות, כדי להקים גוף מרכזי ומוביל בציונות הדתית, ברוח אמ"ת (אורתודוקסיה מודרנית תורנית)". אמנון שפירא מציע קווי מתאר לגוף חדש שיאגד את הציונות הדתית המרכזית, ומתאר את משימותיו העיקריות"