מחקרים עדכניים מגלים כי למעלה מ-82% מהחרדים תופסים את עצמם כימניים באופן מובהק. מאמר זה מבקש להציע הסבר למגמת ההזדהות עם הימין במגזר החרדי, ובפרט עם מפלגות ימין קיצוני. נראה כי חרדים רבים עוברים, לעתים בלי משים, ומתוך רצון לשמור על עדיפותה הערכית של המסורת היהודית, בין שתי תפיסות שונות של ימניות.
מאפייני העלייה מצרפת בעשרים השנים האחרונות הם מאפיינים שונים מאלו שהכרנו בעליות הקודמות, כאשר הן בצרפת והן בישראל חלו שינויים משמעותיים שהשפיעו על המוטיבציה והמניעים השונים לעליה, ובאופן ישיר גם על קשיי העליה והקליטה של העולים. "עליה לארץ ישראל" הוא מונח מרכזי בהוויה היהודית המציין הגעת יהודים אל ארץ ישראל על מנת לגור בה. […]
לאורך השנים קמו שוב ושוב מי שערערו על יהדותם של יהודי אתיופיה. מספקות בשורשיהם היהודיים, דרך הוצאת לעז על מסורתם ההלכתית, ועד טענות בדבר צבע עורם – בטיעונים רבים ביקשו לשלול את יהדותם. אולם מפסיקת הרדב"ז ועד הרב עובדיה יוסף, הופרכו טיעונים אלה וזהותם היהודית של ביתא ישראל עומדת על בסיס איתן. מדוע בכל זאת הרבנות הראשית לא אימצה מעולם את פסיקת הרב עובדיה, וכיצד אפשר לשים סוף לסאגה המתמשכת של ערעור על יהדותה של קהילה מקהילות ישראל?
בתי הספר המשלבים מתיימרים ליצור מפגש בין תלמידים מאוכלוסיות מגוונות, אך בפועל, רובם מפגישים תלמידים ממשפחות דתיות מתונות עם ילדים ממשפחות חילוניות בעלות זיקה למסורת היהודית; ברוב בתי הספר הללו לא מתקיים מפגש אמתי בין שונים, והם מבוססים על 'יחד' יהודי בלבד, במקום על 'יחד' ישראלי רחב. נוצר פער בין היומרה של החינוך המשלב לבין המציאות, ולנוכח האתגרים הבוערים של החברה הישראלית, לבתי הספר המשלבים אין מה להציע
