חיים

הכוהנים שנועדו להיות אנשי קודש, המהווים מופת לרבים, נדרשו להתרחק מן המתים, כדי להורות לעם שיש להתמקד בקידוש החיים ובתיקונם, ולא בעיסוק במוות. בכך ניתן להסביר מדוע חוזרים ונשנים אצל הכוהנים האיסורים שנאמרו בתורה לכל עם ישראל: "לֹֽא יִקְרְח֤וּ קָרְחָה֙ בְּרֹאשָׁ֔ם וּפְאַ֥ת זְקָנָ֖ם לֹ֣א יְגַלֵּ֑חוּ וּבִ֨בְשָׂרָ֔ם לֹ֥א יִשְׂרְט֖וּ שָׂרָֽטֶת" (ויקרא כא, ה).