אל מול הפניית העורף של החרד"לים מערכים ליברליים ומודרניים, ואל מול חציית הקווים האדומים של היהדות ההלכתית בקרב התנועה הקונסרבטיבית, מבקשת האורתודוקסיה ליברלית לשלב בין העולם הדתי לבין עולם הליברלי, מתוך נאמנות להלכה ומתוך קשב עדין לאתגרי העולם המודרני. המאמר יעסוק בהבחנה בין הזרמים ביהדות היום.
אשר כהן לא נבהל מהאיומים של החרד"לים ומשוכנע שאין מלחמה ראויה יותר מאשר על ביטול מינויו של פרופ' גליק למכללת ליפשיץ
9/7/2009
"לפני שנים רבות הייתה כאן ציונות דתית קלאסית, שפויה, רגילה נורמאלית. בהדרגה, החלו להתפתח בה כתות שונות ומשונות". פרופ' אשר כהן על הניאו-רפורמה האמיתית שהתפתחתה אצל הסרוגים. תגובה לדברי הרב יהושע שפירא
אשר כהן 06.07.09,
יאיר שלג
השם "בני-עקיבא" הוא שם משותף המציין שתי תנועות נוער שונות לחלוטין: זו של
שנות החמישים והשישים וזו של היום. בעקבות תהליכים שעוברת הציונות הדתית, הולכת
ומתקרבת בני-עקיבא לעולם החרדי, שבו לימוד התורה וסמכות הרבנים תופסים מקום בלעדי
זה כמה עשורים שהציונות הדתית הולכת ומתפצלת לשני מחנות, שגישתם לתרבות החילונית וליחס
הראוי בין המינים שונה בתכלית; נראה שבתי הכנסת ובתי הספר צפויים להתפצל יותר
ויותר. שורש הוויכוח הוא בשאלת הנאמנות: האם הציוני-דתי נאמן להלכה הנוהגת, או
למערכת הערכים האנושיים המעצבת אותה?
רעיון הגרעינים צמח במקביל בארצות הברית ובישראל. בשני המקרים הגרעינים מוזנים מאינטרסים ומכספים שמחוץ לקהילה הקולטת, ובשניהם מי שמשלם את המחיר הוא הקהילה עצמה, הנרמסת על ידי קבוצה גדולה, אחידה ומאורגת שמטרתה היא לשנות את אופי המקום
יותר ויותר יישובים קהילתיים-תורניים מפעילים ועדות קבלה כדי למנוע ממי שאינו בדיוק כמותם
להתבשם מהאווירה התורנית ביישוב, שמא יקלקל אותה. לאחר שנים של דיבורים על
"התנחלות בלבבות", בחלק מן היישובים מוכנים להתנחל בלבו של השני רק
בתנאי שיתלבש ויסתפר בדיוק כמונו, ידבר כמונו ויתפלל כמונו.
יחסו השלילי של הציבור האורתודוקסי המתון לתנועה
הקונסרבטיבית ולתנועה הרפורמית מעורר תמיהה; שהרי למרות קו הגבול ההלכתי המפריד
ביניהם, בסוגיות הערכיות קרובה האורתודוקסיה המתונה הרבה יותר אל התנועות הללו
מאשר לעמדות החרדיות והחרד"ליות.
בתור יו"ר תנועת "נאמני תורה
ועבודה" נמצא יונתן בן הראש במצב מורכב: מחד, הוא נאבק נגד ההקצנה של מערכת
החינוך הדתית שמוביל הקו החרד"לי, ומאידך, הוא מבקש לשמר את מערכת החינוך
הדתית הנפרדת ולא להזדהות עם דגמי חינוך מעורבים לדתיים ולחילונים. גם באופן אישי
עמדתו לגבי החינוך המעורב מורכבת ומסויגת, ודווקא מהמקום הפלורליסטי.
נעם יוסף הולך לחיידער.
אבא שלו הלך לממ"ד בגוש עציון;
סבא שלו הלך לממ"ד בתל-אביב;
סבא-רבא שלו הלך לחיידער בעיירה;
והנה נעם יוסף חוזר לחיידער.
א. שתי התנועות, הציונות הדתית והציונות החרד"לית הן תנועות אורתודוקסיות. מספרו של משה סמט חדש אסור מן התורה (1), למדנו שבגינת האורתודוקסיה צמחו ועדיין צומחים זנים שונים, ולמדנו להבחין ביניהם ולזהותם. יש אורתודוקסים ויש ניאו אורתודוקסים, ויש אולטרא-אורתודוקסים ויש מודרן-אורתודוקסים, ולאחרונה אנו עומדים תוהים ומשתאים לנוכח צמיחתו והתפתחותו המהירה של זן כלאים אורתודוקסי חדש, […]
