לאן נעלמו תלמידי העדה
מחקרים חדשים מראים כי כמחצית מהתלמידים יוצאי אתיופיה לומדים בחינוך החילוני * לפני שיהיה מאוחר, חשוב שננסה להבין מדוע. דעה
מחקרים חדשים מראים כי כמחצית מהתלמידים יוצאי אתיופיה לומדים בחינוך החילוני * לפני שיהיה מאוחר, חשוב שננסה להבין מדוע. דעה
לפי הנתונים, בין 2009 ל-2015 פחת במערכת שיעורם של התלמידים ממוצא אתיופי מ-59% ל-49%. הסיבה לכך עשויה להיות הפיכתו של החינוך הממלכתי־דתי לתורני יותר, ולכן גם יותר מופרד מגדרית
ככל שהחברה הישראלית תיחשף לקהילה האתיופית, יתהדק החיבור. קיבוץ גלויות הוא דבר מסובך, אבל מודעות עשויה לרכך את הכאב הכרוך במפגש בין תרבויות
יש לי חבר, נשוי ואב לילדים, שגר פעם בהתנחלות. הוא סיפר לי שיום אחד הוא ומשפחתו אכלו ארוחת שבת במלון אחד, ואחד המלצרים היה אתיופי. בנו של חברי, בן השש, הצביע על המלצר וצעק בקול: ״אבא, תראה, הוא חום!״. הצעקה הזו, שהביכה מאוד את חברי ואת אשתו, גרמה להם להבין שכדי שהילד שלהם יפסיק להתפעם […]
הגזענות שיוצאי אתיופיה חוו וחווים כיום מעלה בפנינו שאלות מהותיות לגבי אופי החברה והמדינה: האם זוהי חברת המופת עליה חלמנו? האם זו דרכה של היהדות? האם ביכולתנו להתבונן באומץ בעצמנו, לבחון את התפיסות שלנו ולהשתנות?
"ברוכים הבאים, נעזור לכם ונקלוט אתכם, אבל עד הילדים שלנו. הילדים שלנו יתנדבו אצלכם, אבל לא יהיו חברים שלכם." כך קיבלה הציונות הדתית את פניהם של העולים מאתיופיה, ואת מחיריה של הסגרגציה כולנו משלמים. אם אנחנו רוצים להיענות לקריאה הגדולה של קיבוץ הגלויות, עלינו להפסיק להתנדב – ולהתחיל להשתלב
הקהילה היהודית באתיופיה שמרה באדיקות על מסורות הלכתיות קדומות במשך אלפי שנים. הלכות אלה לא עברו את התמורה העצומה שפקדה את ההלכה הרבנית לאורך הדורות, והן משמשות עדות חיה לנוהגים הלכתיים עתיקים. על תרומתה של מסורת ביתא ישראל להבנת השתלשלות ההלכה בישראל
לאחרונה הסתיים מאבק ממושך על הכרה של המדינה בתפקיד הקס, והוקצו תקנים לקסים במועצות הדתיות. אך הייתה זו רק אחת מההתמודדויות שעומדות בפני הקסים בתור המנהיגים הרוחניים של קהילות יוצאי אתיופיה בארץ. איך שומרים על מסורת בת אלפיים בשנות האלפיים? מה צופן העתיד לקהילת יוצאי אתיופיה? והאם ההלכה של ביתא ישראל עומדת להיכחד? קס […]
מפסיקת הרב הרצוג שהצריכה את יוצאי אתיופיה לעבור 'גיור לחומרה', ועד פרשת יקבי ברקן – היחסים שבין הממסד הדתי בישראל לבין קהילת יוצאי אתיופיה מבוססים על שנים ארוכות של חשד מתמיד ביהדותם ובמסורתם היהודית. הפתרון לבעיות שונות המתעוררות במפגש בין יוצאי אתיופיה לממסד הדתי בישראל מתחיל בנקודת הראשית: נדרשת הכרה מלאה בזהותם ובשייכותם היהודית * […]
לאורך השנים קמו שוב ושוב מי שערערו על יהדותם של יהודי אתיופיה. מספקות בשורשיהם היהודיים, דרך הוצאת לעז על מסורתם ההלכתית, ועד טענות בדבר צבע עורם – בטיעונים רבים ביקשו לשלול את יהדותם. אולם מפסיקת הרדב"ז ועד הרב עובדיה יוסף, הופרכו טיעונים אלה וזהותם היהודית של ביתא ישראל עומדת על בסיס איתן. מדוע בכל זאת הרבנות הראשית לא אימצה מעולם את פסיקת הרב עובדיה, וכיצד אפשר לשים סוף לסאגה המתמשכת של ערעור על יהדותה של קהילה מקהילות ישראל?
כשרות אתיופית – בין פולחן למוסר
שרון שלום
שרון שלום הוא רב קהילת 'קודשי ישראל' בקריית-גת, דוקטורנט ומרצה במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן
ראו את הגיליון בקבצי PDF. כאן
לסיפור הזה יכול היה להיות סוף אחר: התלהבות שתסחוף את המדינה, התגייסות כללית למען יהודים
הנמצאים במצוקה אמיתית, מאמץ כן להעלותם ארצה. אבל נראה שלא זהו הסוף המסתמן
לסיפורם של בני ה'פלאשמורה' (פלאשים = יהודים, מורה=מומרים, מורחקים), אשר כ26,000- איש מהם עדיין מחכים
באתיופיה לעלייתם ארצה. מתוכם כ16,000- אנשים נמצאים במחנות באדיס אבבה ובגונדר
ומקיימים אורח-חיים קהילתי-יהודי, אך הם עדיין "מסורבי עלייה" מצד מדינת ישראל.