כיצד תלמיד בכיתה י"ב בוחר את הישיבה שבה הוא ילמד? – המציאות כיום

כדי לענות על השאלה הזאת, השתמשנו בכלים שונים: מחקרים שעסקו בנושא, שאלונים ששלחנו לבוגרי כיתות י"ב וראיונות עם אנשי חינוך ומדריכים של כיתות י"ב בחינוך הממלכתי-דתי.

בעבודת ה.M.A של יעקב ברכה, "הגורמים המשפיעים על בוגרי החינוך הממ"ד בבחירת מסלול המשך בתום לימודי התיכון", מגיע ברכה למסקנות הבאות:

"לדמויות החינוכיות הראשיות בבית-הספר התיכון ולדמויות המשפחתיות יש השפעה רבה יותר על הפונים לישיבות הסדר בהשוואה לאלה שפונים למכינות קדם-צבאיות ולישיבות "שילוב". לחברים אין השפעה על בחירה באחד המסלולים. בישיבות ההסדר ובמכינות הקדם-צבאיות מידת השפעת שיקולי האמונה והערכים גבוהה ממידת השפעת השיקולים הקוגניטיביים. קיימת תלות מובהקת בין חברות בתנועת נוער לבין הפנייה למסלול המשך."

[יעקב ברכה, "הגורמים המשפיעים על בוגרי החינוך הממ"ד בבחירת מסלול המשך (ישיבות הסדר/מכינות קדם צבאיות/ישיבות הקיבוץ הדתי) בתום לימודי התיכון", עבודת מ"א, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2012.]

הנקודה החשובה לנו היא ביחס לאלו שפונים לישיבות. המסקנות של ברכה הן אלו:

א. לדמויות החינוכיות, כמו המחנך, וכן להורים יש השפעה רבה על אלו שמעוניינים לבחור בישיבת הסדר.

ב. על אלו שבוחרים ללמוד בישיבה יש יותר השפעה לשיקולים דתיים ולשיקולים ערכיים, לעומת שיקולים של הישגים לימודיים ויכולת לימוד.

ההסדר הקלאסי לא מתאים לכולם – וטוב שכך

ישיבת הר עציון פרצה דרך חדשה כשהחליטה להציע מסלולי שירות נוספים בתוך מסגרת ההסדר. חנן מנדל, יו"ר "נאמני תורה ועבודה" ובוגר הישיבה ששירת שלוש שנים, תומך במהלך.

לפני בערך עשרים שנה, הגעתי לצומת דרכים משמעותי. כבני"ש, תלמיד ישיבת הר עציון, סיימתי את תקופת השירות המוקצית במסגרת מסלול ה"הסדר", אליה יצאתי מהישיבה. מפקדי דאז, אדם שהשפיע עלי מאד והערכתי מאד, לחץ עלי להשאר בתפקיד בו שירתי ולא לחזור לישיבה. הייתי במבוכה גדולה. הישיבה והלימוד בה היו אהובים עלי מאד, אולם השירות הצבאי הפך להיות משמעותי מבחינתי לא פחות. בסופו של דבר גמלה בליבי ההחלטה "לחתום 55", כלומר לפרוש ממסלול ההסדר ולהמשיך בשירות הצבאי.

תלמידי חכמים סוג ב'

האם בכלל ניתן להיות גדול בתורה כאשר חלק ניכר מהיום מוקדש למלאכה? ננסה להתייחס בעקיפין לשאלות אלו באמצעות הסיפור התלמודי על אילפא ור' יוחנן. 

02/07/2013

הסדר שכזה: קובעים את חוקי המשחק

 


 


 


 


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4087031,00.html 


 


ראשי ישיבות ההסדר פשוט לא מבינים מדוע הצבא מקשה על תלמידיהם לצאת למסלולי פיקוד. בני דורון היה זבוב על הקיר בחדרו של ראש ישיבה מפורסמת, בראיון קבלה (דמיוני, דמיוני) של מועמד לישיבת הסד


26.06.11


נאמני תורה ועבודה: על הרבנים והצבא למצוא פתרון

 


 


 


 


http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/330104


 


20.6.11 



ארגון 'נאמני תורה ועבודה' הגיבו הערב להחלטת מג"ד 101 של הצנחנים, שלא להוציא את חיילי ההסדר לקורס מפקדים, "אנו רואים חשיבות רבה להשתלבותם של חניכי הציונות הדתית בשירות צבאי משמעותי וקוראים לראשי הישיבות ולמפקדי הצבא למצוא את הדרכים לפתרון ולהמשך שיתוף הפעולה".

מחפשים פשרה

 http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=36021


נאמני תורה ועבודה לאיגוד ישיבות ההסדר: הקימו בית דין משמעתי לישיבות ההסדר


כ"ח כסליו ה´תש"ע

 

איזה מין הסדר? יובל אבני

אין לך מצוה בכל המצות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה אלא תלמוד תורה כנגד כל המצות כולן שהתלמוד מביא לידי מעשה, לפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום. (משנה תורה, הלכות תלמוד תורה, ג', ג').

להחזיר ממלכתיות ליושנה / תהלה פרידמן

  את המונח 'ממלכתיות' טבע דוד בן גוריון, והוא סימן בראשית הדרך את ההבנה כי תיתכן מדינה שהזיקה של אזרחיה כלפיה היא שמאחדת אותם ויוצרת זיקה פנימית ביניהם, למרות ובנוסף לקיומן של זיקות אחרות המפרידות ביניהם. אולם ברבות השנים ירדה קרנה של הממלכתיות, ובמקומה עלו שתי תפיסות חלופיות – תפיסת כור ההיתוך המבקשת ליצור זהות […]

בעלבתיות / כרמל צ'רקה- הורוביץ

הפמיניזם הדתי הצליח להעתיק את המודל הישיבתי הגברי אל עולם האולפנות והמדרשות: לימוד גמרא מעמיק, חברותות ושיעורים כלליים. עתה, כשנראה שזו רק שאלה של זמן עד שנשים יוכרו כפוסקות הלכה, הגיעה העת למהפכה הבאה: לימוד תורה של נשים בעלבתיות, שלא נעצר בסיום שנת הלימודים במדרשה אלא נמשך אל תוך החיים עצמם

כתיבה תורנית בעולם הישיבות הציוני-דתי / אייל רזניקוביץ

מהו מקומה של הכתיבה בעולם בתי המדרש הציוני-דתי? מדוע נסגרו כתבי העת הישיבתיים? האם הישיבות מחנכות לכתיבה, ומדוע בכלל היא חשובה? דיון בשאלות הללו מגלה מסקנות פסימיות, אך יש בו גם תקווה: עידוד הכתיבה בקרב תלמידי הישיבות ואיחוד כוחות בין הישיבות השונות יהפוך את הכתיבה התורנית הישיבתית לדומיננטית ומשפיעה בעולם התורה, ואולי גם בחברה הישראלית

מסכת גברים / עמיחי חסון

 

 

 

עמיחי חסון הוא סטודנט לקולנוע בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, בעל טור במוסף 'שבת' של מקור ראשון ומעורכי כתב העת לשירה משיב הרוח

***************** 

אני מוצא את עצמי הולך בערב שבת עם מגבת על הכתף, כאילו בדרך לבריכה – כי יש כוח בגוף. ויש כוח בבטלה המוחלטת בתוך המים. ויש כוח למים עצמם, ויש עוצמה בריטואל רוחני שלא מבקש להוסיף אלא להוריד. רשימת הרהור

 

 

לחזור אל התפילה הבעל-בתית / יוסי בן הרוש ואביע"ד סנדרס

 

 

 

יוסי בן הרוש הוא מחנך בתיכון הרטמן בירושלים וסטודנט לתואר שני בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית; הרב אביע"ד סנדרס הוא ר"מ בישיבת אמי"ת אורות שאול בכפר-בתיה וחבר הנהלת נאמני תורה ועבודה

 

בחשכת בית המדרש / איתמר (שם בדוי)

 

 

 

 

איתמר (שם בדוי), תלמיד שיעור ה' בישיבת הסדר, מתמודד עם דיכאון והפרעה טורדנית-כפייתית. מסמך בגוף ראשון על חיי היום-יום בישיבה, על החברים שאי-אפשר לספר להם, על התפילות לקב"ה ועל הדמעות שאיש אינו רואה. בשמו ובשם אחרים שסובלים מן הבעיות הללו, הוא קורא לר"מים ולראשי הישיבות: אל תוותרו עלינו

 

גברים חדשים, יהודים ישנים / יובל ריבלין

גברים חדשים, יהודים ישנים יובל ריבלין יובל ריבלין כותב ומרצה על קולנוע והיסטוריה במגוון מוסדות. ביניהם: מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה "מעלה" ומכון ואן ליר. הקולנוע הישראלי, כמייצג של הרוח הישראלית והציונית, הציג במרכז המסך הגדול את הגבר החזק והחדש. הייתה זו חלק מן ההתנערות מדמות הגבר הלומד והנשי שעמדה בלב הגלותיות […]

בין עשו ליעקב / יאיר שלג

 

 

 

בין עשו ליעקב

           יאיר שלג

           הכותב הוא עמית מחקר ב'מכון הישראלי לדמוקרטיה' ועיתונאי ב'מקור ראשון'

 

אני במערב(א) ולבי במזרח – חינוך ציוני-דתי אשכנזי: האם אפשר אחרת? / חזי כהן

הציונות הדתית היא אשכנזית. גם אם היא מקבלת את הספרדים, אין היא מכילה את הספרדיות כתרבות: ברוב
המכריע של הישיבות התיכוניות והגבוהות לומדים גמרא בסגנון אשכנזי, וכמעט לא נזכרת בהן
תורתם של חכמי המזרח. אך התרבות הספרדית מציעה עולם דתי עשיר ורלוונטי ותפיסת עולם
שעשויה לתרום רבות לעולם הציונות הדתית. לפיכך דרושה אלטרנטיבה: ישיבה
ספרדית-ציונית-דתית-מודרנית

מצע מנותק – על הנתק בין מוסד הישיבה לקהילה / אריאל פיקאר

עולם הישיבות רואה בעצמו תחליף לבית ולקהילה שמהם באים תלמידיו. אך הישיבות מתנתקות מרצף החיים הרגיל, והן רחוקות מלהיות קהילות אמיתיות וחיות, שיש בהן מגוון של אנשים בעלי השקפות וצרכים שונים. יש להציע אלטרנטיבה לישיבות ההסדר