העולם המודרני מלא בחיות רעות שעלולות להזיק, מהן חיות בית כגון: טלפון סלולארי ומרשתת, מחשב או טלוויזי., ומהן חיות בר המסתובבות במרחבי הפרא האורבניים: כלי רכב, שלטי חוצות ותרבות קלוקלת. האם צריך להעביר מהעולם את כל האביזרים הטכנולוגיים ומרכיבי התרבות שמסכנים את עולמנו הסגור, או שיש להשתמש בהם, תוך השבתת האלמנט המזיק שבהם?
החוויה הרוחנית והשילוב של יסודות מיסטיים בהוויה הדתית צריכים לעלות בקנה אחד עם עקרונות האמונה היהודית, ולהשתלב במסגרת אורח החיים של ההלכה. הם צריכים להוות השלמה לתפילה, ללימוד התורה ולקיום המצוות, ולא לייצר יהדות אלטרנטיבית של דתיות זולה, קלה להשגה, אך רחוקה מדרך התורה. ההליכה לאור אשם של רבי עקיבא ורשב"י לא תמיד עוברת בדרכים קלות ותמיד לא עוברת בדרכים עקלקלות, אלא מובילה היא בדרכים ישרות, דרכים של פניה אל בורא עולם ישירות.
מרחבי המוות המתבטאים בהילולות, בגלגולי נשמות ובהשתטחות על קברי צדיקים, מאיימים על הדימוי העצמי ה'מודרני' וה'רציונלי' של הציונות הדתית. משום כך עוצב ל"ג בעומר בראשית המאה העשרים כחגו של מרד בר כוכבא, תוך שלילת מקומו כיום ההילולה של רשב"י במירון. אך הרתיעה מהמוות שוללת באופן גורף היבטים מרכזיים בתרבות ובתודעה של חלק גדול מקהילות ישראל. מסה היסטורית־עכשווית
