המושג 'דעת תורה' במובן שאנו משתמשים בו כיום אינו מופיע כלל, עד כמה שידיעתי מגעת, בכל ספרות חז"ל ובכל דברי הראשונים והאחרונים שאת מימיהם אנו שותים, והוא מוכר לנו רק מן הדורות האחרונים. המקור היחיד שבו מוזכר מושג זה בדברי חז"ל הוא בגמרא (חולין צ, ב), ושם עניינו שונה, ובמידה מסוימת אף מנוגד למשמעותו כיום . בראשונים ניתן למצוא את הביטוי 'דעת תורה', אך במובנים שונים מאלה המשמשים בזמננו .
היכן אפוא החל לצמוח המושג 'דעת תורה' במובנו המוכר כיום, ומהו הרקע להתפתחותו?
הקדמה 5 פרק ראשון: מבוא רעיוני א. נקודת המוצא: האדם הנברא בצלם 6 ב. הידרדרות מוסרית של החברה האנושית 7 ג. בחירת אברהם ויצירת הברית 8 פרק שני: בית הדין הגדול והסמכות המוסדית של ההלכה א. מסורת 10 ב. חכמה 11 ג. אחידות ההלכה 12 ד. שילוב הגישות 13 פרק שלישי: היחיד מול הסמכות המרכזית א. משמעותה של משנת הוריות 17 […]
חוברת זו היא הרצאה שהושמעה בכנס שהוקדש לדיון בשאלות השקפה ואמונה שאורגן ע"י הקיבוץ הדתי בשנת תשל"ה.
הדברים פורסמו בחוברת "כנס לביא – תשל"ה", הוצאת מזכירות הקיבוץ הדתי ובספר הזיכרון למרדכי ויזר, קבוצת יבנה תשמ"א.
*
על המחבר
בוגר בית המדרש לרבנים ע"ש הרב הילדסהיימר בברלין. תלמידו של הרב יעקב יחיאל וינברג זצ"ל, בעל "שו"ת שרידי אש". שימש כמורה ומחנך, כמפקח בחינוך התיכון הדתי, וכחבר כנסת. הרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. היה חבר קבוצת טירת-צבי משנותיה הראשונות. מאנשי ההלכה וההגות של הקיבוץ הדתי. נפטר ב-ח' בטבת תש"ן.
*
פן אחר ומשלים של סוגיה נכבדה ועקרונית זו בורר ע"י הרב מיכאל צבי נהוראי בחוברת "בין ידיעה לאמונה בהלכה", הוצאת האגף לתרבות-תורנית, משרד החינוך והתרבות, ירושלים, תשמ"ב.
בהוצאת: הקיבוץ הדתי – נאמני תורה ועבודה, תשמ"ב
נסרק ונערך ע"י אביעד עברון, תשע"א .
לקריאת החוברת היכנסו לידיעה זו. בסופה ניתן גם להוריד את החוברת כולה כקובץ.
