התמורות בחברה הערבית המסורתית המושפעת באופן מתגבר והולך מערכים דמוקרטיים וליברליים מובילות לשינויים באורח חייהן של נשים ערביות ולקונפליקט בין מחויבותן לערכי המשפחה למחויבותן לעבודה. כיצד נפתר הקונפליקט? מהם המאפיינים היחודיים של חברה מסורתית בהתמודדות עם קונפליקטים מסוג זה?
הדיון אודות המחויבות נפתח פעמים רבות בטענה לשחיקתה הגוברת. מפגש עם זוגות בתהליכי ההתמסדות שלהם גורר שינוי בצורת ההסתכלות, ותהליך ההדרכה לקראת חיי הנישואין, על השאלות והתשובות העולות במסגרתו מגלה כי רעיון המחויבות נוכח בחזקה בחיי הזוגות הצעירים.
החינוך למיניות בריאה מתמצה לרוב ב"סור מרע" בלבד, עיסוק זה מוביל לכך שהיא נתפסת כמשהו שלילי ואסור. הדבר מוביל למצב חינוכי של או-או. כיוון שתלמידים רבים לא מצליחים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של דרישות ההלכה בעולם המודרני, הם רואים את עצמם כחוטאים גמורים, וכבר זורקים את הכל. כיצד נשמור על מחויבות לצניעות לצד חינוך למיניות חיובית?
בעולם המערבי מתחולל תהליך של מעבר מיראה לאהבה, מאימה ופחד – ללקיחת אחריות המבוססת על רצון וחיבה, ומערכות יחסים רבות, הן בחברה והן במשפחה, הופכות ליותר ויותר דמוקרטיות. כיצד משפיע "מות היראה" על המרחב התרבותי והאמוני שלנו? כיצד נחנך ליראת שמיים בדור ללא מורא?
הרפורמה המוצעת בכשרות, הנדונה בימים אלה, והרפורמה בגיור, הכלולה בקווי היסוד של הממשלה, עוררו סערה וטענות בדבר פגיעה בסטטוס קוו ורצון לקעקע את דמותה היהודית של המדינה. ואולם, מונופול שיינתן לרבנות על הזכות להשתמש במונח "כשר", כמו גם סוגיית הגיור כלל לא נכללו בהסדר הסטטוס קוו ההיסטורי ונולדו בשלבים מאוחרים יותר. חוק איסור הונאה בכשרות […]
