החינוך למיניות בריאה מתמצה לרוב ב"סור מרע" בלבד, עיסוק זה מוביל לכך שהיא נתפסת כמשהו שלילי ואסור. הדבר מוביל למצב חינוכי של או-או. כיוון שתלמידים רבים לא מצליחים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של דרישות ההלכה בעולם המודרני, הם רואים את עצמם כחוטאים גמורים, וכבר זורקים את הכל. כיצד נשמור על מחויבות לצניעות לצד חינוך למיניות חיובית?
אֲנִי שׁוֹכֶבֶת עִם גֶּבֶר שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת. אֲנִי עוֹשָׂה אִתּוֹ אַהֲבָה. שֶׁקֶר. אֲנִי מְקַבֶּלֶת מַחְמָאוֹת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַל הַגּוּף שֶׁלִּי בְּלִי לְקַבֵּל בְּחִילָה. אֲנִי שׁוֹכַחַת לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה וְלִשְׂנֹא אוֹתִי. הוּא לֹא מֵעִיר עַל הַבֶּטֶן שֶׁלִּי, לֹא עַל גָּדְלָהּ וְלֹא אִם הִיא חֲשׂוּפָה. הַחִנּוּךְ שֶׁגָּדַלְתִּי בּוֹ נִמְהָל בְּחֹסֶר הַבִּטָּחוֹן שֶׁלִּי, וּבְתִבּוּל שֶׁל בּוֹרוֹת וְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת לִרְוָחָה […]
"הרווקות היא טרגדיה כואבת, מוחצת ומרסקת. היא טרגדיה בכל לילה כשאנחנו נכנסים לבד למיטה והיא טרגדיה במעבר דירה שאנחנו צריכים לעשות לבד. היא טרגדיה כשאנחנו מנסים לשמור שבת בלי משפחה והיא טרגדיה בריק ובחלל ובכמיהה הבלתי מתמלאת. אנחנו נשים וגברים במערבולות של כאב וצרכים. מבוגרים מספיק כדי לנהל משק עצמאי ולקנות רכב, לרכוש דירה, לפתח קריירה, אבל נשארים בחוויות מיניות של בני נוער."
תופעת הרווקות תופסת בשנים האחרונות נפח רב ומביאה עימה דילמות הלכתיות שונות כמו המיניות והמגע הפיזי בקרב רווקים מבוגרים. בכדי ללוות את הכאב והשבר, צריך לחשוב וליצור שפה דתית־רוחנית, שמכירה בשבר שקיים במציאות, ומכילה את המורכבות ואת החיים בדיסוננס ובפער בין ההלכה למילוי הצרכים האנושיים. קונפליקט הרווקות הדתית והמיניות בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה הלא־פשוטה […]
ברוב המקרים, נשים דתיות יגיעו אל רופאת הנשים בפעם הראשונה לקראת החתונה. במציאות של הרווקות המאוחרת יחד עם המבוכה סביב הביקור הגניקולוגי והחשש לדבר על מיניות, נשים רבות נשארות ללא הידע הבסיסי על בדיקות שגרתיות.
ספר הזוהר רואה ברווקות חטא חמור ומגנה אותה בתיאורים קשים וחריפים. עיון מחודש במיתוס מיתת מלכי אדום מגלה קול ייחודי המכיר בתפקידה החשוב של הרווקות ועם זאת אינו מתעלם מחלקיותה וממחיריה. במאמר זה נבקש להציע נקודת מבט היונקת מתורת הסוד ומאירה היבטים חדשים, פסיכולוגיים ורוחניים, ברווקות.[i] הזוהר מקדש את חיבור הזכר והנקבה כצלם העליון וכמבנה […]
בעידן המודרני קיימת האפשרות להפריד את "עסקת החבילה" – הקושרת באופן אוטומטי את ההורות עם הזוגיות. מחקר שנעשה בקרב נשים דתיות אורתודוקסיות מישראל ומארה"ב בחן את הקונפליקט והמתח שנוצר בין הצורך הטבעי לאינטימיות וזוגיות ובין מימוש הכמיהה להורות, בקרב נשים אורתודוקסיות שלא מצאו זוגיות ובחרו להפוך לאימהות יחידניות.
רווקות היא מרחב חיים שבו בחור פוגש בנות זוג פוטנציאליות, אבל גם את עצמו, את הגבריות שלו ואת המיניות שלו. כשאין לו איך ועם מי לדבר על מה שהוא חווה, וכשמוסיפים לזה את המתח שהחיים ההלכתיים מזמנים, זו עשויה להיות משימה התפתחותית מורכבת. זו לא מלאכה קלה למצוא כתיבה של גברים על כל נושא שקשור […]
כציבור הדוגל בהלכה כנר לרגליו, אין לנו מקום בשיח החברתי שלנו למיניות בתקופת הרווקות. עם זאת, מגיע שלב בחייה של אשה רווקה שבו הסוגיה מבעבעת וחוסר השיח על אודותיה מביא לנזק יותר מאשר לתועלת. ישנה חשיבות רבה בפיתוח השיח הן במעגלים הקרובים של האשה והן במעגלים הרחבים שלנו, כחברה, לשם בריאות הגוף והנפש. "בילי ביקסבי […]
לאורך השנים ניסו להסביר את המצוקה הרגשית של רווקות דתיות על ידי הסברים אישיותיים, נפשיים ואינדיבידואליים. עם התפתחות המחקר בתחום וסיפורי הרווקות שצפים, נראה כי אפשר למצוא לא מעט מרכיבים שעונים למציאות של טראומה עיקשת – מושג המבקש לראות את המציאות החברתית כגורם משמעותי למצבי לחץ וטראומה מתמשכת של האינדיבידואל. יחסי מין כדרישה בעולם הדייטים, […]
גיליון זה של כתב העת דעות משקף נקודה משמעותית בציר הזמן המעידה על התמודדותם של נשים וגברים מקרב ציבור שומרי מצוות עם אתגרי התקופה הנוגעים למיניות ולרווקות. דיון שכזה אינו מובן מאליו. נושאיו ונושאים רגישים אחרים היו במשך שנים בבחינת טאבו ולא נדונו באופן ציבורי. ההתייחסות הפומבית לנושאים אלה הייתה זניחה ולעתים התבטאה גם בהתכחשות […]
מיכל פרינס היא דוקטורנטית בחוג למגדר באוניברסיטת בר אילן ומנכ"לית מרכז יה"ל לייעוץ ולהדרכה לחיי אישות
*******
ליל הטבילה וחידוש הקשר האינטימי נצבע בדרך כלל בצבעים אידיליים, שמתארים אותו כ'ליל כלולות מחודש'. אך המציאות מורכבת הרבה יותר, וזוגות רבים חווים קושי סביב הטבילה ויחסי האישות. על הקשר בין הטבילה החודשית לבין יחסי האישות, ועל הצורך לעצב ליל טבילה שיכבד את רצונותיהם של בני הזוג
רזא דאחד" – הזיקה שבין מיניות וחיות נפשית בחיי הגבר
הרב דוב ברקוביץ'
הרב דוב ברקוביץ' עומד בראש בית המדרש "בית אב", במסגרתו הוא מלמד גם ב"בית המדרש לגבריות". הוא גם פרסם מספר ספרים, מתוכם כמה הנוגעים בנושא הגבריות. מאמר זה מבוסס על קטעים מספרו מקדש החיים, הוצאת קורן ירושלים, 2010.
העץ התולעת והגבר הדתי
נעם דמרי
נעם דמרי הוא תלמיד מחקר לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים
בין עשו ליעקב
יאיר שלג
הכותב הוא עמית מחקר ב'מכון הישראלי לדמוקרטיה' ועיתונאי ב'מקור ראשון'
ייסורי הדיכוטומיה במצב האישי בעקבות החינוך הדו ערכי למיניות צופיה גולדברג-מאלבצופיה גולדברג מאלב הינה מאסטרנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. מאמר זה הוא חלק מעבודת מחקר רחבה יותר שעורכת הכותבת לשם כתיבת עבודת תזה בהנחייתה של פרופ' תמר אלאור.
מחקריו של פרופ' צבי זוהר בתחום ההלכה ותולדותיה נוגעים לא אחת בשאלות הרגישות המעסיקות את הציבור הדתי-לאומי המודרני כיום. בשיחה עמו הוא מתבונן בהתפתחויות שחלו בתחומים שבהם עסק בעבר (פולמוס הגיור, מיניות לפני הנישואין, ההלכה הספרדית, ועוד), ומנסח את האתגרים הבאים הצפויים לעולם ההלכה והרבנות בשנים הקרובות
זוגות רבים בציבור הציוני-דתי מתקשים לפתח מסגרת זוגית ומשפחתית יציבה. בין הגורמים לכך
בולטים שלושה מוקדים של מצוקה: היחס לגוף ולמיניות, דחיית הריון ותכנון המשפחה
ותופעת נישואי הבוסר כדרך התמודדות עם הקושי שבשמירת הלכה. על רבני הציבור ומחנכיו
להתמודד עם סוגיות אלו באופן מעמיק – הן במישור החינוכי והן במישור ההלכתי
הסדנאות שמציע "בית המדרש להתחדשות" לזוגות נשואים, מבקשות לאפשר העמקה והעשרה של הקשר
בין בני הזוג. יצחק מנדלבאום, המנחה אותן, מספר על השילוב בין בית המדרש ובין העולם
הטיפולי, ומדבר על צמיחה רוחנית כחלק מהזוגיות, על ההשלכות של נישואים בגיל צעיר,
על גירושים ועל בעיית הרווקות המאוחרת
תהום פעורה בין המשפחה המודרנית, המושתתת על חברות, מיניות וזוגיות, ובין העולם המסורתי, המדבר בשפה של ילודה, בעלות ויראה. תוכניות הלימודים לחינוך לחיי משפחה מתעלמות מפער זה ואינן מכינות את התלמידים לאתגרים הכרוכים בהקמת משפחה דתית בעידן המודרני. ארגון "קולך" יזם כתיבת תוכנית לימודים חדשה המנסה לגשר בין העולמות ועוסקת בסוגיות כמו חלוקת התפקידים במשפחה, מיניות, צניעות, תכנון המשפחה, גירושים, ועוד.
