המסורתיות והדתיות מהוות שני נדבכים המשלימים האחד את השני – נדבך של זהות ועל גביו נדבך של בחירה. בתקופה בה מתערערת הזהות, עשויה דווקא המסורתיות הלא דתית ללמד אותנו רבות. ההגות השמרנית, בתורה, יכולה לסייע לנו לפענח עוד ממשמעותה של מסורתיות זו.
הדרך ליישב בין המהפכה הפמיניסטית למסורתיות הנאמנה עוברת דרך נשים שתובעות את בעלותן על המסורת; נשים הרואות עצמן חלק משרשרת המסירה מאז ומעולם. המסורת אינה דפים כתובים בדיו בלתי מחיק, אלא אותיות חיות הפורחות באוויר – איתן רושמות הנשים את חיי המעשה וחיי הרוח היהודיים בנאמנות לקדוש ברוך הוא, לתורה ולמציאות. בין פשטות למורכבות […]
בחינוך המסורתי ניתן דגש מיוחד על תחושת השייכות והחיבור הרגשי אל היהדות. לכן, גם הכיתה צריכה להיות מרחב מאפשר, המקיים שיח פתוח וכן לתפיסות שונות של יהדות ומסורת. החיבור הרגשי כמפתח
בקרב מגזרים רבים השבת ממוסגרת כבעיה פוליטית וחברתית שיש להסדיר. השבת המסורתית מציעה תודעת יחד, מפגש ושיח בין תפיסות שונות. בצורה כזו, השבת הופכת לעקרון יסוד בתודעה הלאומית והמסורתית במקום לגורם מפלג ומפריע. סבא חיים חוזר מבית הכנסת ופוצח בשירת "אזמר בשבחין", בר יוחאי, שלום עליכם ואשת חיל. כשהוא שר הוא נמצא ביחד עם הצדיקים, […]
משבר הקורונה חשף את הפירוק השבטי שמדינת ישראל מתמודדת איתו בשנים האחרונות. תפיסת המסורתיות יכולה להתרגם, אולי, לפרקטיקות מדיניות ברורות שיתייחסו לצרכים האישיים של אזרחי המדינה בד בבד עם יצירת שפה ישראלית חדשה ומשותפת. מדינת ישראל והחברה הישראלית ניצבות בפני אחת מתקופות השבר הגדולות הזכורות בהיסטוריה הישראלית. המשבר הבריאותי בפני עצמו איננו הסיבה לתחושת המועקה […]
המסורתיות הנמצאת על פרשת דרכים, טומנת בחובה בשורה משמעותית לחברה הישראלית. המסורתיים הם השבט ההיברידי היחיד היום בישראל. ככזה הוא מהווה הזדמנות ליצירת גשר בין השבטים וניצול מיצובו בחברה הישראלית כגורם מגשר ומפשר יסייע רבות לאיחוי הקרעים בין השבטים וליצירת ממלכתיות ישראלית חדשה.
כשבוחנים את יחס בין האדם הדתי־הלכתי ובין המסורתי, אפשר לחלק אותם לאיש הספר ואיש הסיפור. בעוד שאיש הספר ההלכתי יציב סימני קריאה ויראה את הטקסט כמקור השראה וסמכות, איש הסיפור המסורתי יסתמך על ההיסטוריה המשפחתית והקהילתית.
הציונות המסורתית לא מעוניינת להתנסח ומתנגדת להפיכתה לאידיאולוגיה כתובה. היא מתעקשת להישאר בגדר "תורה שבעל־פה" שעוברת מדור לדור בחכמת לב בלתי כתובה. הציונות המסורתית-ספרדית לא מגיעה מן הים ולא מבוססת על שבר. להפך: היא מציעה השלמה חשובה בין הזהות היהודית לישראלית, ורואה את הציונות כחוליה בשרשרת המסורת היהודית וכחלק אינטגרלי של המרחב המזרח תיכוני.אופיר טובול הוא משפטן, איש תקשורת ומייסד תנועת ״תור הזהב״. הוא חי על ציר תל אביב-ירושלים-אשדוד ועוסק בקידום יהדות מחברת ברוח המסורתיות הספרדית.
