פעולה לשבת – נשא
הפעם בפרשת נשא נלמד ונראה שחברות אמיתית היא לדאוג לשלומם ולטובתם של האחרים כפי שאני דואג לעצמי ממש
הפעם בפרשת נשא נלמד ונראה שחברות אמיתית היא לדאוג לשלומם ולטובתם של האחרים כפי שאני דואג לעצמי ממש
מה זה להיות קדוש? פרשת השבוע מלמדת אותנו שהקדושה היא לא בהתבדלות דווקא אלא בעשיה פשוטה בתוך החברה ובתוך היום יום, במצוות בין אדם לחברו.
"החודש הזה לכם" – הקב"ה מצווה את ישראל במצווה הראשונה שלהם והיא מצוות קידוש הלבנה, להתחיל לספור לעצמם זמן אחר משאר העולם. מהי משמעות המצווה הזו?
השבת נדבר על מצוות – האם קל לנו עם המצוות שה' נתן לנו? האם יש לנו מצוות שקשה לנו יותר לקיים? איך אפשר לעזור לעצמנו להצליח לקיים מצוות גם כשקשה לנו?
: אלוקים לא רחוק מאיתנו. הוא קרוב. הוא נפגש איתנו. כיצד? דרך המצוות. במעמד הר סיני נתנו לנו צירוף חוקים. לכאורה אנחנו יכולים להסתכל על זה בחוסר התלהבות ובשעמום אבל האמת היא שצירוף החוקים 'היבש' הזה הוא גם יכול להיות בשבילנו עבודת השם מרגשת של ממש….
אלוהים נתן לנו המון כוח של יצירת קדושה בחיים שלנו. למרות שאנחנו רק בני אדם המעשים שלנו והדיבורים שלנו ממש יכולים ליצור מציאות של קדושה. מה עושים עם ההבנה הזאת שיש לנו כוח לקדש במעשים שלנו???
השבת נתמקד עם החניכים שלנו בעומק שמאחורי חג הסוכות. בשבת זו אנו מצויים בין יום הכיפורים לחג הסוכות – זו ההזדמנות לדבר על החיבור המיוחד שנוצר מהסמיכות של שני החגים. בשבת אפשר להתבונן מעט על ההבנות שלנו מיום הכיפורים ומתוכן להתכונן לחג הסוכות.
הקדמה: בשבת הקרובה נקרא את פרשת קרח, בה מתוארת ההתקוממות של קרח ועדתו על משה רבינו ואהרון. ננסה להבין ביחד, בהשראת הפרשה מתוך הפעולה – מה היא מחלוקת טובה, שעושה טוב בעולם, לשם שמים, שסופה להתקיים, ומה היא מחלוקת שגולשת לקווים לא טובים, שאין סופה להתקיים.
הקדמה: בשבת הקרובה נקרא את פרשת קרח, בה מתוארת ההתקוממות של קרח ועדתו על משה רבינו ואהרון. ננסה להבין ביחד, בהשראת הפרשה מתוך הפעולה – מה היא מחלוקת טובה, שעושה טוב בעולם, לשם שמים, שסופה להתקיים, ומה היא מחלוקת שגולשת לקווים לא טובים, שאין סופה להתקיים.
המאמר מוקדש להוריי, חיה-רבקה בלומרוזן ז"ל, ואברהם יצחק בלומרוזן
מצוות רבות התלויות בארץ שלא נוהגות היום במלואן, לא עברו טרנספורמציה הלכתית לעידן העירוני-תעשייתי ומצומצמות לכדי פרשנות חקלאית בלבד. אנסה להציע הרחבה בפרשנות של מצוות חקלאיות להוראות בתחומים חברתיים של עבודה ורווחה – למצוות ותקנות הקשורות לצדק חברתי ולגזור מהן, בדומה למעשר כספים, מצוות והנהגות לחיים המתועשים-מודרניים.
אביגיל גלמן לומדת בתוכנית ללימודים מתקדמים בגמרא בביהמ"ד לנשים במגדל עוז, וסטודנטית לתואר שני במחלקה לתלמוד בבר-אילן
נימוקי השופטים למקום השלישי:
אביגיל גלמן מנתחת את ההבדלים בין מצוות שהטקס שלהן כרוך באמירה שחייבת להיות בלשון הקודש ובין מצוות שניתן לאמרן "בכל לשון", בלשון שהדובר מבין. מתוך ניתוח יפה של המקורות היא מציגה את המתח המשתקף באמצעות השפה – מתח בין הצורך שלנו להמשיך את מסורת העבר ובין הצורך להבין את המצוות ולהזדהות עם תוכנן.
"למרות שהפסקתי לשמור מצוות, הדת לא הפסיקה להוות עניין מרכזי בחיי" – הצהרה זו משותפת במידה רבה לכל הצעירים שרואיינו לצורך הכתבה שלפניכם.